סטר
סָטַר
[עריכה]| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סטר |
| שורש וגזרה | ס־ט־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- הכה בכף יד פתוחה בפני אדם בדרך כלל בלחיו.
- ”התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז“ (משנה, מסכת בבא קמא – פרק ח, משנה ו)
- המורה הענישה את התלמידה שסטרה לחברתה.
- לשון חז"ל [לא בשימוש] הניע אל הצד.
- התיר מנעליו ויצא לשוק הרי זה מגסי הרוח. סוטרו לצדדין, וקובעו לאחוריו מסכת דרך ארץ פרק היוצא
גיזרון
[עריכה]- אולי מן סְטָר', סִטְרָא - צד בארמית. נמצא פעם אחת במובן קרוב לסתר ”כיצד מבטלה ר' מאיר אומ' עד שיכה בקורנס ויאכל ר' שמעון אומ' אפילו דחאה וסטרה ונפלה הרי זו בטילה“ (תוספתא, מסכת עבודה זרה – פרק ה, הלכה ז)
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: slap