לדלג לתוכן

כפת תמרים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

כַּפֹּת תְּמָרִים

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כפות תמרים
הגייה* kapot tmarim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־פ־ף ת־מ־ר
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא ענף רך של התמר; לוּלָב.
    • ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ־עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל“ (ויקרא כג, פסוק מ)
    • "וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַכִּסֵּא וְלִפְנֵי הַשֶׂה וְהֵם מְלֻבָּשִׁים שְׂמָלוֹת לְבָנוֹת וְכַפּוֹת תְּמָרִים בִּידֵיהֶם." (חזון יוחנן פרק ז)

גיזרון

[עריכה]
  • מן כַּף, שענפי התמר דומים לכף יד בגלל צורתם הקעורה, והעלים יוצאים מהענף באופן המזכיר אצבעות היוצאות מכף היד. באופן דומה, עץ הדקל נקרא באנגלית: palm tree.
  • יש שהקבילו לכִּפָּה (4) בהוראת: ענפים הגדלים בראש העץ.[1]
  • יש מפרשים: ענף שעליו אגודים יחד, בהשוואה לאכדית: kupputu - אגוד, צבורים יחד. לפי זה "כַּפֹּת" אינה צורת רבים אלא הת' יסודית.
  • יש שגזרו מ"כָּפַת", והשוו לדברי ר' טרפון: ”כַּפּוֹת תְּמָרִים - כָּפוּת; אִם הָיָה פָּרוּד, יִכְפְּתֶנּוּ“ (בבלי, מסכת סוכהדף לב, עמוד א).[2] יש שהוסיפו שלדעת חז"ל "כַּפֹּת תמרים" מציינים עלים סגורים, הפוך מ"חריות דקל" שמציינים עלים פתוחים, מלשון חֵרוּת.[3] הקושי עם הצעה זה שהפ' היתה צריכה להיות רפה.
  • לדעת חז"ל הכוונה דווקא לענף רך של התמר, אבל לדעת השומרונים וחלק מהקראים הכוונה גם לענפים פתוחים. ויש אומרים שהכוונה דווקא למכבדים.[4]

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ר"י קרא והמיוחס לרשב"ם איוב טו,לב; גיזעניוס, מובא בשד"ל ישעיה ט,יג.
  2. הכתב והקבלה. אמנם יש טוענים שר' טרפון אמר כן בדרך מדרש ולא כפירוש.
  3. י' פליקס, עולם התנ"ך, ויקרא, עמ' 174.
  4. מולי ברוג, "כפות תמרים: הייתכן שלא מדובר בלולב?".