כפוי
מראה
כָּפוּי
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כפוי |
הגייה* | |
חלק דיבר | שם־עצם (תואר) |
מין | זכר |
שורש | כ־פ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קָטוּל |
נטיות | נ׳ כְּפוּיָה |
- לשון חז"ל הפוך ומוטל על פניו. מונח כשחלקו העליון למטה טוח בארץ (אדם או כלי שיש לו פָּנים).
- ”אֵלּוּ כֵּלִים מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל?מַצִּילִים בֵּין מִפִּיהֶם, בֵּין מִצִּדֵּיהֶן,בֵּין יוֹשְׁבִין עַל שׁוּלֵיהֶן, בֵּין מֻטִּין עַל צִדֵּיהֶן. הָיוּ כְּפוּיִים עַל פִּיהֶן, מַצִּילִים כָּל שֶׁתַּחְתֵּיהֶן עַד הַתְּהוֹם.“ (משנה, מסכת כלים – פרק י, משנה א)
- מוכרח לפעול שלא ברצונו.
גיזרון
[עריכה]מן הפועל כָּפָה בשתי המשמעויות.
צירופים
[עריכה]- כפוי טובה(1)