מן המקרא. הפועל כָּלָא סביר שהמונח התייחס תחילה לזיווג בין בעלי חיים שדרכו להיעשות על ידי כליאתם בדיר אחד, ומשם הורחב לצמחים ואריגה. אפשרות רחוקה יותר שהשורש כ־ל־א שמשמעו קשירה ומניעה כולל גם חיבור.
לשון געז, כֵּלְאֵי בהוראת שניים . כָּלאֶ בהוראת האחר. השוו בערבית כִּילאֻמַה كلاهما בהוראת שניהם . ראו גם, "כִּילֲ" كلا .
ערך בוויקיפדיה: כלאים