בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), ”לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).
ככל הנראה, מעתק מן הפועל "נורא": מן השורש ירא ראו גם אָיוֹם.
המילה כמעט שחדלה לשמש כתואר היומיומית, והפכה בעיקר לשמש כתואר הפועל - כמה שמכונה "מגביר". למעשה, המילה נורא היום היא בלשון העממית זהה למילה מאוד. משהו יכול להיות נורא נחמד או נורא עצוב, ובתור מגביר ברור שהמילה נייטרלית - לא חיובית ולא שלילית.
תהליך דומה במילה האנגלית awful שמקורה[1] במילה יראה או כבוד, ובשפת הדיבור מתארת משהו גרוע בעיקר או להגביר תואר חיובי.