הכוונה בביטוי זה היא הצגת מעשה רע כלשהו של אדם בפני אנשים, והצגת העונש שאותו אדם יישא בעקבות המעשה האסור. וכך האנשים שבסביבה יבינו עד כמה חמור המעשה(בעקבות העונש) יפחדו מכך, ויבינו שאסור לנהוג כך.
השופט פסק לנאשם עונש חמור במיוחד, למען יראו וייראו על מנת שהאנשים בסביבתו יבינו את ההשלכות הרעות של מעשים רעים ואסורים.
המורה החרימה לתלמיד את הטלפון, מכיוון ששיחק בו בזמן השיעור למען יראו וייראו. כדי שהתלמידים האחרים יפחדו לנהוג כמוהו ויפחדו מקבלת העונש.
משחק מילים של הפעלים רָאָה ויָרֵא שבצורת העתיד נראים דומים. על פי רוח הלשון המקראית.
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) יש להשמיט את מילה "ספר" מתוך הפרמטר. ”"וַיִּתֵּן בְּפִי, שִׁיר חָדָשׁ-- תְּהִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: יִרְאוּ רַבִּים וְיִירָאוּ; וְיִבְטְחוּ, בַּיהוָה".“ (ספר תהילים פרק מ', פסוקים פסוק ד'–ה')
הפסוק מדבר על אדם שחטא ובעקבות כך נפל לבור שעלולים לטבוע במימיו, וכששקע במצולה, לפתע נמצא לרגליו בסיס מוצק לעמוד עליו. כשנמצא הפתרון למציאות חיים סבוכה זו, שבה האדם לא ראה מוצא,
יִרְאוּ רַבִּים את מהלך חייו, את גורלו וְאז מצד אחד הם יִירָאוּ, כשיראו עד היכן יכול אדם ליפול ולהיכשל בעקבות החטא; ומצד שני גם יִיראו ויבְטְחוּ בַּה', שהוציא אדם גם מצרה שכזו ויבינו למה ה' מסוגל.
בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), ”לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע. ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).
