הבהיל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִבְהִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הבהיל
שורש וגזרה ב־ה־ל
בניין הִפְעִיל
  1. הביא לתחושה של פחד פתאומי.
    • ”וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי; וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי.“ (איוב כג, פסוק טז)
    • אל תבוא אליי מאחור ותבהיל אותי.
  2. הוביל במהירות ובדחיפות.
    • ”עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת-הָמָן אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה אֶסְתֵּר.“ (אסתר ו, פסוק עד)
    • ”...וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם-הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק כ)
    • האמבולנס נועד להבהיל את החולים אנושות לבית החולים הקרוב ביותר, שם יוכלו לקבל טיפול ראוי.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש בהל

השורש ב־ה־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־ה־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל

(ב׳ פעוּל: בָּהוּל)

נִפְעַל נִבְהַל נִבְהָל יִבָּהֵל הִבָּהֵל לְהִבָּהֵל
הִפְעִיל הִבְהִיל מַבְהִיל יַבְהִיל הַבְהֵל לְהַבְהִיל
הֻפְעַל הֻבְהַל מֻבְהָל יֻבְהַל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּהֵל מְבַהֵל יְבַהֵל בַּהֵל לְבַהֵל
פֻּעַל בֹּהַל מְבֹהָל יְבֹהַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל