ירא (שורש)

השורש י־ר־א הוא שורש מורכב המשתייך לגזרת נל"א ולגזרת נפ"יו וניטה הוא במשקל "פָּעֵל".

נטיות הפעלים

י־ר־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	יָרֵא	יָרֵא	יִירָא	יְרָא	לִירֹא אוֹ לְיִרְאָה
נִפְעַל	נוֹרָא	נוֹרָא	יִוָּרֵא	הִוָּרֵא	לְהִוָּרֵא
הִפְעִיל
הֻפְעַל				-אין-	-אין-
פִּעֵל	יֵרֵא	מְיָרֵא	יְיָרֵא	יָרֵא	לְיָרֵא
פֻּעַל				-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְיָרֵא	מִתְיָרֵא	יִתְיָרֵא	הִתְיָרֵא	לְהִתְיָרֵא

הערה

• בבניין קל, שם העצם "יִרְאָה" משמש במקרא גם כמקור נטוי (שם הפועל) כשהוא חבור ל-ל' התכלית. מקרה זה הוא יוצא דופן, ואף על פי כן הוא השכיח: ”אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי“ (דברים ד, פסוק י), ”לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא“ (דברים כח, פסוק נח), ואמנם אנו מוצאים במקרא גם את המקור הרגיל: ”לְבִלְתִּי יְרֹא אֶת יְהוָה“ (יהושוע כב, פסוק כה).