במקרא המילה מנוקדת בקמץ - צָו - בסוף פסוק, לצד צַו ( "כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם" (ישעיהו כח, י)). עד שנת 2005 האקדמיה ללשון העברית קבעה כי הצורה בקמץ היא התקנית, אך בשנה זו התקבלה החלטה הקובעת כי דווקא הצורה בפתח היא התקנית.
ערך בוויקיפדיה: צו