בחן

בָּחַן

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בחן
שורש וגזרה	ב־ח־ן
בניין	פָּעַל (קַל)

1. בדק, חקר, סקר לשם בדיקה ולימוד.

   • ”וְאַתָּה יְהוָה, יְדַעְתָּנִי--תִּרְאֵנִי, וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ; הַתִּקֵם כְּצֹאן לְטִבְחָה, וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה.“ (ירמיהו יב, פסוק ג)
   • ”"מהיכן? עד שאתה שואל אותי, שאל את הדוקטורים שלך, מהיכן הם יודעים את סירוסי ידיעותיהם? הם בוחנים ועושים נסיונות, גם אני בחנתי ועשיתי נסיונות. ההבדל הוא רק בזה, שהם עושים נסיונות בגופות אחרים, ואני את נסיונותי עשיתי בגופי ועל אחריותי."“ (כך-כך – לא-כך, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
   • ”סוף דבר, שני אחים הם גם בפרידתם, / ואם לא ראי זה כראי זה – אחת דתם, / הצד השוה בשניהם – צחנתם, / את אשר-בחנתי וחקרתי ולמדתי, / אותה מאדוני המלך לא-כחדתי, / ואני כאשר עבדתי את-מלכי באמונה עבדתי."“ (אלוף בצלות ואלוף שום, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• 1:מצוי במקרא, כפועל .

צירופים

• בוחן כליות ולב

נגזרות

• מבחן
• בחינה
• נִבְחָן

תרגום

• אנגלית: examine‏, test‏‏‏‏
• ערבית: فحص‏, إختبر‏‏‏‏

ראו גם

• למד
• ניסה
• הסתכל
• הביט

בּׂחַן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בוחן
הגייה*	bokhan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ח־ן
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	בּׂחַן־, ר׳ בְּחָנִים

1. לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): הבחנה

   • ”כִּי בֹחַן וּמָה אִם גַּם שֵׁבֶט מֹאֶסֶת לֹא יִהְיֶה נְאֻם אֲדֹנָי“ (יחזקאל כא, פסוק יח)

2. [עממי] מבחן קצר.

   • המורה הכין בוחן על הנושא שנלמד בשיעור האחרון.

גיזרון

• מילה מקראית
• 2 נהוג להבחין בין מבחן ובֹּחַן שהאחרון פחות רשמי ומחייב.

צירופים

• בחן פתע
• אבן בחן

מילים נרדפות

• מבדק

תרגום

• אנגלית: test‏‏‏‏
• ערבית: فَحْص‏, إمتحان قصير‏‏‏‏

ראו גם

• מבחן
• בחינה
• שאלון
• הכתבה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מבחן

• האקדמיה ללשון העברית, בַּחַן או בֹּחַן?.

בַּחַן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בחן
הגייה*	bakhan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ח־ן
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	ר׳ בְּחָנִים

1. לשון המקרא מגדל תצפית, מבצר.

   • ”כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים“ (ישעיהו לב, פסוק יד)

2. בוחן (בשימוש נדיר במשמעות זאת, ראה מאמר האקדמיה ללשון העברית בקישור שלמטה).

גיזרון

• מופיעה בתנ"ך, בספרים: ישעיהו וירמיהו (כשם עצם,וכשם תואר בהגייה מעט שונה). פרשנים משווים עם תיבת בָּחוּן ציטוט - * ”הֵקִימוּ בחיניו (בַחוּנָיו)“ (ישעיהו כג, פסוק יג) , המשמשת כנראה כשם תואר פעיל במשקל פעול (כדוגמת "מחוק") , בספר ירמיהו ניתן למצוא דוגמה המחזקת טענה זו, שם משמשת תיבת "בחון" בהוראת "(העם) שנתון לתצפיות ומעקבים" השוו ” בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי, מִבְצָר; וְתֵדַע, וּבָחַנְתָּ אֶת-דַּרְכָּם“ (ירמיהו ו, פסוק כז), משקל פּעוֹל ממנו יצוקה תיבת בחון המקראית משמש לתאור עיסוק, או תכונה. משקל זה מופיע במקרא מס' פעמים והשתמר גם בתקופת לשון המשנה, לדוגמה: ”טָּחוֹן“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ג, משנה ה) היה מי שבבעלותו אבן ריחיים לטחינה.
• בלשון מצרית קדומה בהגיית בֶּחְנֶתְ bḫnt בהוראת מגדל, צריח או שער מונומנטלי לצד שני מגדלים. עורך האנצ' המקראית - משה דוד קאסוטו מוסר כי אין לדעת אם הגיע מן המצרית לכנענית (ומשם למקרא) או להיפך ומוסיף כי "בחון היה מגדל מצור מעין אלה הרואים בתבליטים אשוריים" . ראו גם bḫn.t בהוראת שער מבוצר הבנוי במעלה של מדרון, מבנה, עמוד.

מילים נרדפות

• מצודה

תרגום

• אנגלית: watch tower‏, fortress‏, observation tower
• ערבית: قلعة‏, بُرْج المراقبة‏‏‏‏

ראו גם

• מגדל
• תצפית
• מגדל פקוח

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בחן

• האקדמיה ללשון העברית, בַּחַן או בֹּחַן?.