”"מהיכן? עד שאתה שואל אותי, שאל את הדוקטורים שלך, מהיכן הם יודעים את סירוסי ידיעותיהם? הם בוחנים ועושים נסיונות, גם אני בחנתי ועשיתי נסיונות. ההבדל הוא רק בזה, שהם עושים נסיונות בגופות אחרים, ואני את נסיונותי עשיתי בגופי ועל אחריותי."“ (כך-כך – לא-כך, מאת יהודה שטיינברג, בפרויקט בן יהודה)
”סוף דבר, שני אחים הם גם בפרידתם, / ואם לא ראי זה כראי זה – אחת דתם, / הצד השוה בשניהם – צחנתם, / את אשר-בחנתי וחקרתי ולמדתי, / אותה מאדוני המלך לא-כחדתי, / ואני כאשר עבדתי את-מלכי באמונה עבדתי."“ (אלוף בצלות ואלוף שום, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
מופיעה בתנ"ך, בספרים: ישעיהו וירמיהו (כשם עצם,וכשם תואר בהגייה מעט שונה). פרשנים משווים עם תיבת בָּחוּן ציטוט - * ”הֵקִימוּ בחיניו (בַחוּנָיו)“ (ישעיהו כג, פסוק יג) , המשמשת כנראה כשם תואר פעיל במשקל פעול (כדוגמת "מחוק") , בספר ירמיהו ניתן למצוא דוגמה המחזקת טענה זו, שם משמשת תיבת "בחון" בהוראת "(העם) שנתון לתצפיות ומעקבים" השוו ” בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי, מִבְצָר; וְתֵדַע, וּבָחַנְתָּ אֶת-דַּרְכָּם“ (ירמיהו ו, פסוק כז), משקל פּעוֹל ממנו יצוקה תיבת בחון המקראית משמש לתאור עיסוק, או תכונה. משקל זה מופיע במקרא מס' פעמים והשתמר גם בתקופת לשון המשנה, לדוגמה: ”טָּחוֹן“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ג, משנה ה) היה מי שבבעלותו אבן ריחיים לטחינה.
בלשון מצרית קדומה בהגיית בֶּחְנֶתְ bḫnt בהוראת מגדל, צריח או שער מונומנטלי לצד שני מגדלים. עורך האנצ' המקראית - משה דוד קאסוטו מוסר כי אין לדעת אם הגיע מן המצרית לכנענית (ומשם למקרא) או להיפך ומוסיף כי "בחון היה מגדל מצור מעין אלה הרואים בתבליטים אשוריים" . ראו גם bḫn.t בהוראת שער מבוצר הבנוי במעלה של מדרון, מבנה, עמוד.
ערך בוויקיפדיה: מבחן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בחן