המילה שִׁישְׁק, שִׁישָׁג→ šyšk ,šīšag - חדרה לשפות השמיות מן השפה הפרסית - פאהלווית (450-650) לפנה"ס - משמעותה: בקבוק, מיכל, או צַפַּחַת עשויים מזכוכית. בערבית: (حشيشة الليمون - "חשישיאת א'לימון") הוא "למון גראס", בראשית ימה"ב חשיש עדיין סוווג כשם כולל ל"עשב יבש" ,ולראייה - רס"ג מתרגם את תיבת ” טוֹפֵחַ“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה ז)-"חשיש" בהוראת "עשב יבש" [1]. ,מאוחר יותר הגדיר שם זה את הסם המופק מפרחי הקנאביס והחל נפוץ בשם זה גם בארצות אירופה.
מערבית: حَشِيش (חַשִׁישׁ) – עשב. גם במקרא מופיעה המילה חשש במשמעות זו. למשל: ”כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה“ (ישעיהו ה, פסוק כד) וגם, ”תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ“ (ישעיהו לג, פסוק יא) - אבו אלפרג' מתרגם פס' זה לעברית-קראית של ימה"ב - "וַחֲשׁשׁ ואלחשיש מן תַּהֲרוּ חֲשׁש". המילה מתועדת ב"מילון כל־בו לחקלאות" של ד"ר מלך זגורודסקי משנת 1938.
ערך בוויקיפדיה: חשיש