חק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בחוק, כלל המונהג בקבוצה. לערך העוסק בראשי התיבות ח"ק, ראו ח"ק.
Nuvola actions back.png לערך העוסק בחֵק (חלק בגוף), ראו חֵיק.

חֹק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוק
הגייה* khok
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ק־ק
דרך תצורה
נטיות ר׳ חֻקִּים, ס"ר חֻקֵּי־
  1. אמירה, בכתב או בדיבור, המחייבת קבוצה מוגדרת או את הציבור כולו לנהוג על פיה; גבול המותר.
    • בכנסת נחקק לאחרונה חוק חדש.
    • "וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ" (בראשית מז, כו)
    • "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ח)
  2. כלל החוקים (1).
    • אני אזרח שומר חוק.
    • "יִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (יהושע כד, כה)
  3. עממי או מדעי דרך קבועה של משהו.
    • "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" (משלי ל, ח)
    • חוקי הפיזיקה הניוטונית לא התאימו לתורת היחסות של אינשטיין.
    • על־פי חוק החילוף לא ישתנה הסכום אם משנים את סדר המחוברים.
    • לדרבי חוקים משלו.
  4. לשון המקרא מנה קצובה, גבול.[1]
    • ”בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו, בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ“ (משלי ח, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

  1. מהשורש ח־ק־ק: בעבר נחקקו החוקים באבן כדי שיישמרו לאורך זמן.

מובאות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • "כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי ה'" (ויקרא ו, יא)
  • "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ישעיהו ה, יד)

2[עריכה]

  • "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז, י)

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: law‏‏‏‏‏, rule‏‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש חקק

השורש ח־ק־ק ניטה בבניין נפעל על דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על דרכה של גזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ק־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַק חַק יָחֹק חֹק לָחֹק
נִפְעַל נֶחְקַק נֶחְקָק יֵחָקֵק הֵחָקֵק לְהֵחָקֵק
הִפְעִיל הֵחֵק מֵחֵק יָחֵק הָחֵק לְהָחֵק
הֻפְעַל הוּחַק מוּחָק יוּחַק -אין- -אין-
פִּעֵל חוֹקֵק מְחוֹקֵק יְחוֹקֵק חוֹקֵק לְחוֹקֵק
פֻּעַל חוֹקַק מְחוֹקָק יְחוֹקַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

חָק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ק־ק
בניין
  1. (לשון ימי הביניים) גירד והסיר מפני השטח. יצר חריץ.
    • חק וכות פסול חק ירכות כשר
  2. בהשאלה: קבע חוֹק
    • אלך ואורהו אשר לו אל חק אמרה לכה אדון אבל אל תרחק (פיוט "עת שערי רחמים)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]