מהשורש ח־ק־ק: בעבר נחקקו החוקים באבן כדי שיישמרו לאורך זמן.
(4) ”הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי“ (משלי ל, פסוק ח), שיירי מנהגים הלקוחים מעולם המקרא נתגלו באורחותיו ושפתם של הבדווים הנוהגים לומר בערבית: "אִל חֻקה לֳל מַרה" - הוא לחם החוק הניתן לאשה. את המזון מגישים לגברים בקערות או במגשים, הנאכל בצוותא בעודם ישובים סביב המאכלים הנאכלים תוך נטילתם בידם הימנית. לעומת זאת, לנשים מגישים ארוחת בשר וכל אחת מקבלת נתח בשר כרוך ברקיק לחם הקרוי חקה[1]
המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ארמית: ܚܘܩܐ(חוקא); געז: ḥəgg) ሕግ); ערבית: حَقّ(חַקּ) – זכות; טיגרינית ḥaqqi) ሓቂ) – אמת. מצרית תיכונה בהגיית הֶקֲא heqa בהוראת שליט,מחוקק. להלן הרוגליף נוסף:
תנועת o ← u לפני אות כפולה\דגש,[2] לכן חֹק ← חֻקִּים כי השורש ח-ק-ק, דגש ב'קּ'. מאותה סיבה כֹּל ← כֻּלּוֹ, כֻּלָּם (שורש כ-ל-ל), רֹב ← רֻבּוֹ, רֻבָּם (שורש ר-ב-ב), תֹּף ← תֻּפִּים, חֹל ← חֻלִּין, חֹד ← חֻדִּים וכד'.
ערך בוויקיפדיה: חוק