חק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בחוק, כלל המונהג בקבוצה. לערך העוסק בראשי התיבות ח"ק; ראו ח"ק.
Nuvola actions back.png לערך העוסק בחֵק (חלק בגוף); ראו חֵיק.

חֹק[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חוק
הגייה* khok
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ק־ק
דרך תצורה
נטיות ר׳ חֻקִּים, ס"ר חֻקֵּי־
  1. אמירה, בכתב או בדיבור, המחייבת קבוצה מוגדרת או את הציבור כולו לנהוג על פיה; גבול המותר.
    • בכנסת נחקק לאחרונה חוק חדש.
    • "וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה עַל אַדְמַת מִצְרַיִם לְפַרְעֹה לַחֹמֶשׁ" (בראשית מז, כו)
    • "וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ח)
  2. כלל החוקים (1).
    • אני אזרח שומר חוק.
    • "יִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (יהושע כד, כה)
  3. עממי או מדעי דרך קבועה של משהו.
    • "הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי" (משלי ל, ח)
    • חוקי הפיזיקה הניוטונית לא התאימו לתורת היחסות של אינשטיין.
    • על־פי חוק החילוף לא ישתנה הסכום אם משנים את סדר המחוברים.
    • לדרבי חוקים משלו.
  4. לשון המקרא מנה קצובה, גבול.[1]
    • ”בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו, בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ“ (משלי ח, פסוק כט)

גיזרון[עריכה]

  1. מהשורש ח־ק־ק: בעבר נחקקו החוקים באבן כדי שיישמרו לאורך זמן.

מובאות נוספות[עריכה]

1[עריכה]

  • "כָּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכְלֶנָּה חָק עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם מֵאִשֵּׁי ה'" (ויקרא ו, יא)
  • "לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חֹק" (ישעיהו ה, יד)

2[עריכה]

  • "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז, י)

צירופים[עריכה]

גיזרון[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: law‏‏‏‏‏, rule‏‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש חקק

השורש ח־ק־ק ניטה בבניין נפעל על דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על דרכה של גזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ח־ק־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַק חַק יָחֹק חֹק לָחֹק
נִפְעַל נֶחְקַק נֶחְקָק יֵחָקֵק הֵחָקֵק לְהֵחָקֵק
הִפְעִיל הֵחֵק מֵחֵק יָחֵק הָחֵק לְהָחֵק
הֻפְעַל הוּחַק מוּחָק יוּחַק -אין- -אין-
פִּעֵל חוֹקֵק מְחוֹקֵק יְחוֹקֵק חוֹקֵק לְחוֹקֵק
פֻּעַל חוֹקַק מְחוֹקָק יְחוֹקַק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-

חָק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה ח־ק־ק
בניין
  1. (לשון ימי הביניים) גירד והסיר מפני השטח. יצר חריץ.
    • חק וכות פסול חק ירכות כשר
  2. בהשאלה: קבע חוֹק
    • אלך ואורהו אשר לו אל חק אמרה לכה אדון אבל אל תרחק (פיוט "עת שערי רחמים)

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]