חקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חֻקָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חוקה |
| הגייה* | chuka |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ק־ק |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
| נטיות | חֻקַּת־; ר׳ חֻקּוֹת |
- לשון המקרא קובץ חוקים מכונן הקובע את הכללים שעליהם מושתתת החברה ומוסדותיה.
- ”הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם“ (במדבר טו, פסוק טו)
- ”זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יהוה“ (במדבר יט, פסוק ב)
- החלטת הררי קבעה כי הכנסת הראשונה לא תחוקק חוקה שלמה למדינת ישראל, אלא החוקה תהיה בנויה פרקים־פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו.
- ב־1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות כי אליפות אירופה בכדורסל תישלל מקבוצת מכבי תל אביב, משום שהקהל באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק, ולכן הוא לא הסתיים במועדו, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר, אך בהמשך היום הובהר כי מדובר במהתלה לכבוד אותו היום.
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: constitution
- ערבית: دُسْتور
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: חוקה |
חִקָּה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | חיקה |
| שורש וגזרה | ח־ק־י/ה, גזרת נחי לי"ה |
| בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל התנהג כמו שאדם אחר נוהג; הפגין את גינוני האחר.
- ”אֵין שׁוֹחֲטִין לְגוּמָא כָּל עִקָּר, אֲבָל עוֹשֶׂה גוּמָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּכָּנֵס הַדָּם לְתוֹכָהּ; וּבַשּׁוּק לֹא יַעֲשֶׂה כֵן, שֶׁלֹּא יְחַקֶּה אֶת הַמִּינִין.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ב, משנה ט)
- ”רשות בידי כל איש להעתיק ספרי דזשאָן מילל וכיוצא בו, לחבר בעצמו מאמרים מעין זה, אם יש לאל ידו, וכל מי שירצה יחקה אותו ויעשה כמותו.“ (צרכי עמנו ודעת סופריו, מאת משה ליב ליליינבלום, בפרויקט בן יהודה)
- ”מנדלי אינו מחקה לא את התנ"ך ולא את המשנה והמדרש, אלא יוצר בצלם ובדמות, לפי טבעה הפנימי ורוחה העצמית של הלשון.“ (מנדלי ושלושת הכרכים, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- בתכנית הטלוויזיה ארץ נהדרת מחקה השחקן טל פרדימן את חברת הכנסת שלי יחימוביץ' באופן גרוטסקי למדי.
גיזרון[עריכה]
- במשמע המקורי במקרא, קרוב אל חקק 'חרת, צייר באבן או בחומר אחר', כך המילה מחוקה 'חרות, מצויר' במקרא: ”וַתֵּרֶא אַנְשֵׁי מְחֻקֶּה עַל הַקִּיר צַלְמֵי כַשְׂדִּים“ (יחזקאל כג, פסוק יד) שמשמש שם לתיאור של צלמי אדם או בהמה. ממשמע מקראי זה 'דבר (צורת אדם\בהמה) מצויר דומה לדבר האמיתי' התפתח המשמע הנוכחי 'עשה מעשה דומה לאחר'.
נגזרות[עריכה]
- חֻקָּה (צורת הסביל)
- חיקוי
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
| השורש חקה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|