שלף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שֶׁלֶף[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שלף
הגייה*
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ף
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ שְלָפִים
  1. [חקלאות] שדה אחרי הקציר, שעדיין לא נחרש מחדש.
  2. גבעולים יבשים שנותרו בשדה אחר הקציר.
    • "וּמַחְשׂוֹף כַּף רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת / אוֹ שִׁלְפֵי שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם" (האמנם, מאת לאה גולדברג)
    • "אסוף את כל מראות פניה היפים, / כמו את הפרי ואת הבר, / האדמה היא אפורה מתחת לשלפים, / ואין לה עוד לתת לך דבר." (אסיף, מאת איתמר פרת)

גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה הוא בספר תהילים בפסוק: "יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שׂנְאֵי צִיּוֹן. יִהְיוּ כַּחֲצִיר גַּגּוֹת שֶׁקַּדְמַת שָׁלַף יָבֵשׁ." (תהלים קכט, פסוקים הו) פירוש המילה על פי המפרשים (אבן עזרא וכדו') וההקשר הוא שעוד טרם נביטת הגבעול מן האדמה- פעולה המכונה שְׁלִיפָה-"שָׁלַף"- הוא יתייבש.

מן המקור הזה נגזרה ההטיה העברית המודרנית למילה; שֶׁלֶף, שְׁלָפִים- ככינוי לגבעולים יבשים שנותרו בשדה אחרי הקציר.

ראו גם[עריכה]

שָׁלַף[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שלף
שורש וגזרה שׁ־ל־ף, גזרת השלמים
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

  1. הוציא חפץ מהמקום בו הוא היה.
  2. לשון המקרא הוּצָא מִמְּקוֹמוֹ.
  3. לשון המקרא (נאמר על נַעַל) חָלַץ, הֵסִיר מֵעָלָיו.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pluck‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]