דרוך

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דָּרוּך[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא דרוך
הגייה* daruch
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ד־ר־ך
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות נ׳ דְּרוּכָה, ר׳ דְּרוּכִים,
נ"ר דְּרוּכוֹת
  1. שנדרך, שהופעל עליו לחץ ברגלי אדם.
    • ענבים הדרוכים בגת
  2. מתוח בכוח, מיתר קשת וכדומה, המוכן לשחרור.
    • "כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה" (ישעיהו כא)
  3. בהשאלה: כלי נשק מוכן להפעלה. כשהקליע בבית הבליעה.
    • יצאנו לסיור כשהנשק דרוך ונצור.
  4. בהשאלה: מוכן לפעולה, קשוב, מרוכז,
    • הוא המתין דרוך בפינת הרחוב, עיניו סורקות את האפילה.

גיזרון[עריכה]

1. הפועל קיים במקורות דָּרַך, שורש ד־ר־ך, 2. ע"פ הנוהג למתוח את מיתר הקשת בחוזקה ברגל. (מצודות ישעיהו שם).

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]