חטה

חִטָּה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חיטה
הגייה*	khita
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ח־ו־ט
דרך תצורה	משקל קִטְלָה
נטיות	ר׳ חִטִּים; חִטַּת־, ר׳ חִטֵּי־

חיטה

1. צמח שדה המשמש מקור חשוב ללחם. היא נמנית עם שבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל.

   • ”וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים“ (שמות לד, פסוק כב)
   • ”אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ“ (דברים ח, פסוק ח)
   • ”הַזּוֹרֵעַ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה כִּלְאָיִם.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ט)
   • ”ר' שמעון בן גמליאל אומר: חטה שאני טועם - אסור לאפות ומותר לכוס, חטים שאני טועם - אסור לכוס ומותר לאפות, חטה חטין שאני טועם - אסור בין לכוס בין לאפות“ (בבלי, מסכת נדרים – דף נג, עמוד ב)
   • ”זְרַע זֶרַע אֱמֶת בִּשְׂדֵה תְבוּנָה / לְיוֹם מָחָר וְשִׂים חִטָּה בְשׂוֹרָה“ (ספר הענק, מאת יהודה אלחריזי, בפרויקט בן יהודה)
   • ”רואים צירינו הברוכים 'קיבוץ־גלויות בזעיר־אנפין', 'שבוע של שבת לאומי', מתענגים על התערוכה הארצי־ישראלית: חיטה, שעורה, גפן ורימון“ (על העיקר שאיננו, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
   • זן של חיטה הקרוי "אם החיטה" נתגלה בארצנו על־ידי החוקר אהרון אהרונסון.

גיזרון

1. מקור המילה אינו ידוע, אך בשפות אחרות כגון ארמית, סורית, ערבית ומצרית קיימות מילים מקבילות דומות.

צירופים

• חיטי עירך זונים - זרע מהם
• טענו חיטים והודה לו בשעורים
• תחת חיטה יצא חוח ותחת שעורה באשה

תרגום

• אנגלית: wheat‏‏‏‏
• גאורגית: ხორბალი‏‏‏‏ (הגייה: חוֹרבאלי)
• ערבית: قمح‏‏‏‏
• צרפתית: blé‏‏‏‏

ראו גם

ערך בוויקיפדיה: חיטה

טקסונומיה בוויקימינים: Triticum

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיטה