”ר' שמעון בן גמליאל אומר: חטה שאני טועם - אסור לאפות ומותר לכוס, חטים שאני טועם - אסור לכוס ומותר לאפות, חטה חטין שאני טועם - אסור בין לכוס בין לאפות“ (בבלי, מסכת נדרים – דף נג, עמוד ב)
”רואים צירינו הברוכים 'קיבוץ־גלויות בזעיר־אנפין', 'שבוע של שבת לאומי', מתענגים על התערוכה הארצי־ישראלית: חיטה, שעורה, גפן ורימון“ (על העיקר שאיננו, מאת יוסף חיים ברנר, בפרויקט בן יהודה)
זן של חיטה הקרוי "אם החיטה" נתגלה בארצנו על־ידי החוקר אהרון אהרונסון.
בעגת יהודי מרוקו ובמיוחד באיזור תאפילאלת נפוצו ביטויים המשלבים עברית וערבית ששימשו מעין שפת סתרים יהודית. לדוגמא "לָחַגור פּלחִיטִּים" - היה ביטוי שגור בפי סוחרי חיטה לא מנופה בהוראת אוזניים לכותל או "הזהר, אל תגלה סודות, זר בתוכנו" [2].
ערך בוויקיפדיה: חיטה
טקסונומיה בוויקימינים: Triticum
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חיטה