קמה

קָמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קָמָה
הגייה*	kama
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־ו־ם
דרך תצורה
נטיות	ר׳ קָמוֹת; קָמַת־, ר׳ קָמוֹת־; כ׳ קָמָתוֹ

1. תבואה גבוהה לפני הקציר.

   • "כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ" (דברים כג כו)
   • "וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו ה)
   • "ואז הקיץ בא עם שיבולי קמה
     ותכלת הגלים הסעירה את דמה
     בלהט השרב, בדשא הרחב
     היתה כמתעלפת בחמה" (הנסיכה / דליה רביקוביץ')

גיזרון

• מילה מקראית.
• מן ערבית: אל-קמהּ, القمح שורש: ق م ح‎ ק'-מ-ח במשמעות חיטה ,ראו: קמח. געז: קָאמְח ቀምሕ במשמעות גידול קטניות, או סתם "צמח".
• מקבילה במבנה ובהגייה מופיעה בכתב חרטומים, בהגיית: "קְמַהֻ" ובהוראת "ענף,זרד,עלים", תיבת קמא - qmꜣ מופיעה גם בהוראת "לחם-קְמאח" ("Qemechu bread") , להלן הירוגליף:

צירופים

• בית קמה

תרגום

• אנגלית: standing grain‏‏‏‏

ראו גם

• חיטה
• קציר
• תבואה
• דגן
• שיבולת
• גדיש

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חיטה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדות קמה