לדלג לתוכן

קמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קָמָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קָמָה
הגייה* kama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ק־ו־ם
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ קָמוֹת; קָמַת־, ר׳ קָמוֹת־; כ׳ קָמָתוֹ
  1. לשון המקרא תבואה גבוהה לפני הקציר (שהגיעה לשיעור קומה).
    • "כִּי תָבֹא בְּקָמַת רֵעֶךָ וְקָטַפְתָּ מְלִילֹת בְּיָדֶךָ וְחֶרְמֵשׁ לֹא תָנִיף עַל קָמַת רֵעֶךָ" (דברים כג כו)
    • "וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת" (שופטים טו ה)
    • "ואז הקיץ בא עם שיבולי קמה
      ותכלת הגלים הסעירה את דמה
      בלהט השרב, בדשא הרחב
      היתה כמתעלפת בחמה"
      (הנסיכה / דליה רביקוביץ')

גיזרון

[עריכה]
  • מהשורש ק-ו-ם: תבואה שקמה\עומדת בשדה, בקומה (גובה) ניכרת.

צירופים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חיטה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדות קמה


השורש קום

השורש ק־ו־ם הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית לעמוד. להתייצב. לא לסגת. להיות נוכח.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים

[עריכה]
ק־ו־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָם קָם יָקוּם קוּם לָקוּם
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵקִים מֵקִים יָקִים הָקֵם לְהָקִים
הֻפְעַל הוּקַם מוּקָם יוּקַם -אין- -אין-
פִּעֵל קוֹמֵם
קִיֵּם
מְקוֹמֵם
מְקַיֵּם
יְקוֹמֵם
יְקַיֵּם
קוֹמֵם
קַיֵּם
לְקוֹמֵם
לְקַיֵּם
פֻּעַל קוֹמַם
קֻיַּם
מְקוֹמָם
מְקֻיַּם
יְקוֹמַם
יְקֻיַּם
-אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
מִתְקוֹמֵם
מִתְקַיֵּם
יִתְקוֹמֵם
יִתְקַיֵּם
הִתְקוֹמֵם
הִתְקַיֵּם
לְהִתְקוֹמֵם
לְהִתְקַיֵּם