מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גדיש |
| הגייה* | gadish |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ד־שׁ |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ גְּדִישִׁים; גְּדִישׁ־, ר׳ גְּדִישֵׁי־ |
- לשון המקרא ערימת תבואה שנקצרה, ובהשאלה: ערימה כלשהי.
- ”כִּֽי־תֵצֵ֨א אֵ֜שׁ וּמָצְאָ֤ה קֹצִים֙ וְנֶאֱכַ֣ל גָּדִ֔ישׁ א֥וֹ הַקָּמָ֖ה א֣וֹ הַשָּׂדֶ֑ה שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם הַמַּבְעִ֖ר אֶת־הַבְּעֵרָֽה“ (שמות כב, פסוק ה)
- ” וַיַּבְעֶר־אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד־קָמָ֖ה וְעַד־כֶּ֥רֶם זָֽיִת“ (שופטים טו, פסוק ה)
- לשון המקרא תל עפר מעל הקבר.
- ”וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְעַל גָּדִישׁ יִשְׁקוֹד.“ (איוב כא, פסוק לב)
