ע"פ יצחק אבינרי (יד הלשון, עמ' 174.) המילה היא מחידושי מנדלי מוכר ספרים., והיא מילה אונומטופאית המחקה את הקול שנשמע בעת זמזום. וע"פ קליין (ערך זמזם) זו מילה שנטבעה על ידי אליעזר בן יהודה עם אנלוגיה לערבית زَمْزَمَ (זַמְזַמַ) בהוראת מלמול.
בסורית הפועל ܙܲܡܙܘܼܡܹܐ (זַמְזוּמִא) הוראתו: להישמע בקול, להדהד. ובערבית הפועל زَمْزَمَ (זַמְזַמַ) הוראתו: להשמיע צליל רציף, לרעום. ובארמית: "זַמְזוּמֵי" - מצלתים (עירובין קד ע"א).