[ארכאי] שָׁר, השמיע בקולו מילים ומנגינה מסוימת שיר מסוים.
”דילג בחפזה על גבי המדרגות, כשהוא פוזם לו בינתים איזה פזמון ג’ז-בנדי שקנה לו מהלכים ברחוב.“ (בסנוורים, מאת יוסף אריכא, בפרויקט בן יהודה)
”צחוקן צווחני, כפורץ מן הקרבים, והן פוזמות פזמונים מלוחשים, כעולים מכלי-נשימה פגום ולא מנימי-הגרון הזמרניות“ (שערי עזה, מאת שושנה שרירא, בפרויקט בן יהודה)