ויקימילון:דלפק ייעוץ/ארכיון 1

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.


Crystal Clear app file-manager.png דפי ארכיון של דלפק הייעוץ:
1 · 2 · 3


שקר[עריכה]

שלום, אני מעוניין לדעת איך אומרים, "משקר אותך", או "משקר לך"? בבקשה אם אפשר גם הסבר מדוע אומרים כך ולא אחרת? תודה דניאל

"משקר לך", משום שכך במקורות: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי" (בראשית כ"א, פס' כ"ג). בברכה, גיא 14:21, 11 יוני 2006 (IDT)

אבל היום אומרים גם "משקר את" במובן "מרמה"--נראה לי שהכוונה יותר למעשה מאשר לדיבור. [רינה]

קשרים בין שפות[עריכה]

אשמח אם תסבירו לי מה המשמעות של סעיף "קשרים בין שפות", לא הבנתי למה הוא משמש. קשרים זה לא שייך לסעיף אטימולוגיה? תודה לכם. Nevuer 20:25, 20 יוני 2006 (IDT)

לפי מיטב הבנתי, "קשרים בין שפות" מכיל מילים שנשמעות כמו המילה בעברית אך לא בהכרח יש להן קשר אטימולוגי. אפשר להסתכל על זה כואריאציה של "הידעת?", או פשוט להתענג מעצם הקוריוז לכשעצמו. Mintz l 20:49, 20 יוני 2006 (IDT)
הבנתי... אם כך, זה סתם קוריוז. :-) תודה לך. Nevuer 20:53, 20 יוני 2006 (IDT)
בנוסף למה שאמרתי, התוכן שמופיע בסעיף צריך להיות בעל קשר כלשהו למילה בעברית. למשל באברקדברה שהיא מילת קסם או כשפים וכו' אני מוצא קשר למילה הצרפתית cadavre שמשמעותה גופה, אולי בהקשר של תחייה וכדומה. Mintz l 13:06, 21 יוני 2006 (IDT)
שוף תודה :-) Nevuer 17:48, 21 יוני 2006 (IDT)

נטיות פעלים[עריכה]

אם ממש מתחשק לי להוסיף טבלה של נטיות פעלים, איפה אני יכול למצוא מקור שאפשר להעתיק ממנו? בתודה, Mintz l 18:28, 21 יולי 2006 (IDT)

אתה יכול להיעזר בלוח פעלים :-) גיא 18:39, 21 יולי 2006 (IDT)
או לקנות ספרי לימוד בהוצאות "בליך"... :P סתם... :) שיר-לי 18:40, 21 יולי 2006 (IDT)
להיעזר? זאת הרי העתקה נטו, ונטיות פעלים זה פאבליק דומיין, לא? Mintz l 18:54, 21 יולי 2006 (IDT)
צחקתי כמובן :-) אני לא יודע אם מדובר ב-Public Domain, אבל אנחנו לא משתמשים בכל הנטיות הקיימות ולכן אני חושב שזה בסדר. גיא 19:15, 21 יולי 2006 (IDT)

כמה דברים קטנים[עריכה]

  1. אם מישהו זוכר את ראשי התיבות ג"ן כת"ם (כמה תמה מהמה ..??) - לא לשכוח את קט' דקדוק.
  2. האם קט':ר"ת היא תת-קט' של קיצורים?
  3. אם אפשר ורצוי, להוסיף קישור במזנון לדלפק הייעוץ.

בתודה, Mintz l 19:01, 22 יולי 2006 (IDT)

אם אינני טועה, גבהּ (לגבוהּ), נגהּ(מלשון נוגה - עצב), כמהּ(כמיהה, רצון עז), תמהּ(תמים), מהמהּ (התמהמה).

הועבר מגיס[עריכה]

שלום אין לכם תשובה לבעיה הפשוטה כ"כ שנתקענו בגללה לילה שלם מול המחשב.

למרות שכמו שזה נראה כלל לא מעניינת אתכם הבעיה שלנו אנו מרגישים צורך ואולי אפילו חובה מוסרית לשתף אתכם בה מתוך ידיעה שזה לא יקדם אותנו בשום דבר.

אנחנו מחפשים תרגום עברי למילה גיס, לא, לא גיס כמו גיס חמישי אלא גיס, כמו יוסי בעלה של אישתי. האם גם אני גיס שלו? הם זה בעצם כמו באנגלית "אח על בסיס הנישואין"?. תשובתכם חשובה לנו מאוד, אם אפשר שתענו לנו בקרוב, אנחנו נעריך אתכם שבעתיים, חוץ מזה, המיזם שלכם שווה ביותר.

לא חיפשת היטב. ראה פה.
יום אחד זה יהיה גם כאן. איתן פ 06:52, 29 יולי 2006 (IDT)

קישור מהתרגומים (הועבר מהמזנון)[עריכה]

ניסתי ליצור קישור באמצעות התבנית החדשה של התרגומים, בערך פ. התרגום שלה לאנגלית הוא PE אולם אני רוצה לקשר את התרגום PE לערך פ בויקימילון האנגלי (הערך קיים). ניסיתי לכתוב PE|פ אבל הוא פשוט מתעלם מה-פ. כיצד אוכל לקשר? תודה ושבוע טוב יותר, אור17 00:34, 7 אוגוסט 2006 (IDT)

אתה מדבר כאן על שני דברים נפרדים. לערך PE בוויקימילון האנגלי תקשר באמצעות {{ת|אנגלית|PE}}, ואילו לערך "פ" (רק אם הוא קיים!) תקשר באמצעות [[en:פ]]. ראה תפוח לדוגמה (סעיף התרגומים לעומת חמש השורות האחרונות). גיא 08:49, 7 אוגוסט 2006 (IDT)

קישור לוויקיפדיה האנגלית[עריכה]

אם אני רוצה לתת קישור למאמר בוויקיפדיה האנגלית תחת "קישורים חיצוניים", איך הדרך הכי נכונה לעשות את זה? תודה מראש! שי 00:19, 8 אוגוסט 2006 (IDT)

בקר טוב שי,
היתה לי בעיה כזאת ואת התשובה קבלתי מלאון.
ראה בערך פסיון וגם בשיחה לערך זה.
איתן פ 08:27, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
אני חושב שיש דרך טובה יותר מזו שלאון הציע והיא להשתמש בקישור הרגיל לוויקיפדיה עם הוספת en: לפני שם הערך. בשם המוצג של הערך ניתן לציין בסוגריים כי הערך כתוב באנגלית. שיניתי את פסיון בהתאם ואתם מוזמנים להגיד מה דעתכם. גיא 13:36, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
תודה. איתן פ 15:40, 8 אוגוסט 2006 (IDT)
המממ... הקוד מסורבל, וגם לא ברור שההפניה היא לוויקיפדיה האנגלית. בינתיים, ברשותך, אני אשים קישור רגיל וברור. שי 17:44, 10 באוגוסט 2006 (IDT)

תמונה שתקשר לדף חיצוני[עריכה]

בוקר טוב,
אני מנסה לעבוד על משהו לעמוד הראשי ונתקלתי בבעיה קטנה: אני רוצה לשים תמונה בדף שתקשר לדף חיצוני. למיטב ידיעתי אין אפשרות לעזות זאת באמצעות תגית התמונה של הויקי, אז השתמשתי בתגית ה- html. למרבה הצער ויקי לא מאפשר שימוש בה...
למישהו יש רעיון איך אני יכולה ליצור תמונה שלחיצה עלייה תקשר אותי לדף אחר?
תודה, שיר-לי 10:54, 12 באוגוסט 2006 (IDT)

הממ.. בעצם מצאתי כמה שיטות כאן: [1], תודה! :)

ר"ת[עריכה]

יש שם לר"ת שבאו לייצג רשימת דברים על מנת שיהיה קל יותר לזכור אותם (למשל יע"ל קג"מ). יש את זה כל הזמן בצבא וברפואה. איך קוראים לזה? באנגלית זה גם טוב... תודה, Mintz l 01:16, 23 באוגוסט 2006 (IDT)

למיטב ידעתי אילו הם ראשי תיבות לכל דבר. ביהדות לדוגמא ישנם ראשי תיבות רבים, שחלקם מסייעים לזכור מצוות או סדר מסוים של ברכות (ע"ע יקנה"ז). אור17 00:08, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

כן, ברור, זה ר"ת, אבל יש להם שם מיוחד במקרה הנ"ל... Mintz l 10:23, 24 באוגוסט 2006 (IDT)

נוטריקון.

לכל מען דבאי[עריכה]

האם הפירוש של "לכל מען דבאי" הוא לכל באי עולם או לכל המעוניין? אם לא אודה לפירוש הנכון. שבוע טוב, אור17 09:16, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

"מאן דבעי" (בלבלת בין העי"ן והאל"ף פעמיים) הוא ביטוי ארמי שפירושו "מי שרוצה". לכן הפירוש של "לכל מאן דבעי" הוא "לכל המעוניין". בברכה, גיא 09:52, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

תודה על התיקון - העתקתי את זה ממכתב שקיבלתי ממשרד הפנים, מצחיק שהם טעו. תודה על התשובה. אור17 10:23, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

למען הדיוק, מי ששואל (גם מבקש). כמו שאמר הנביא, אִם-תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ. איתן פ 11:01, 27 באוגוסט 2006 (IDT)
שואל, רוצה, מבקש. הכול קרוב מאוד :-) גיא 21:54, 27 באוגוסט 2006 (IDT)

חיפוש אחר קטגוריה הולמת[עריכה]

תחת איזו קטגוריה כדאי לשים את פזמון, אנפורה, אפיפורה, חרוז, תקבולת וכו'? "שירה" נראה לי פרטני מידי ו"ספרות" נראה לי מחמיץ מדי. Mintz l 01:07, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

כתיבה?
אמצעים אמנותיים בכתיבה?
שיר-לי 08:36, 1 בספטמבר 2006 (IDT)

מישהו/י יודע/ת?[עריכה]

מה מקור הביטוי "אוּדרוּבּ"? --217.132.69.227 14:17, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

מקור המילה הוא בשפה הערבית. שיר-לי 14:22, 7 בספטמבר 2006 (IDT)
יש לך מידע יותר ספציפי? האם ההגייה זהה והמשמעות זהה? --217.132.69.227 14:41, 7 בספטמבר 2006 (IDT)
ההגיה זהה וכמוהה גם המשמעות. נדמה לי שהמאמר הזה מסנונית יוכל לעניין אותך : [2].
שיר-לי 15:12, 7 בספטמבר 2006 (IDT)
אחלה, תודה. --217.132.69.227 15:19, 7 בספטמבר 2006 (IDT)

המלה "לחלוק"[עריכה]

ברצוני להתחלק עם תלמידים בידע שלי. האם נכון לומר "לחלוק את הידע שלי עם תלמידי" או "לחלוק עם תלמידי בידע שלי"? או כל צורה אחרת?

רינה

שלום רינה. הניסוחים הנכונים הם: "לחלוק ידע עם..." או לחלוק עם.. את הידע". הניסוחים הלא נכונים: "להתחלק בידע" או "לחלוק בידע". בקיצור: יש לומר "לחלוק ידע עם ...". לעומת זאת לסחור בידע עם. Mintz l 21:54, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

הוספת שם שפה בכותרת כל ערך[עריכה]

שלום! בוויקימילון באנגלית יש מילים בכל השפות. ישנם אף ויקימיולנים בשפות אחרות המשתמשות גם כן במילים משפות אחרות כדי להוסיף תרגומים והפיכת המילון לאוניברסלי (שלא אצטרך להיכנס לוויקימילון באנגלית כדי לחפש את תרגומה לעברית).

אני מציע כי גם ויקימילון העברי יכיל ערכים בשפות אחרות חוץ מעברית. דבר זה יכול להוסיף מילים רבות נוספות ולהעשיר את ויקימילון. בנוסף, לא יהיה צורך לשים קישורים חיצוניים לויקימילונים בשפות שונות בתרגומים של כל מילה בעברית אלא יכולים להיות קישורים פנימיים לערך של המילה בויקימילון העברי. דבר זה אף יאפשר לתרגם אטימולוגיה של מילים לועזיות לעברית ואף מילים יחודיות לשפה מסוימת כך שלא יצטרכו לדעת את השפה הנתונה כדי להבין אותם.

אני מבין שזה אולי נראה מיותר בהתחשב בגודל הנוכחי של ויקימילון ובמחסור שלו במילים עבריות אך אני מאמין כי זהו צעד לקראת הרחבת ויקימילון והפיכתו למילון רציני וכוללני.

דירק ג'נטלי 00:43, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

בימים אלו נערך דיון בנושא במזנון. אתה מוזמן להצטרף ולהביע את דעתך. גיא 09:20, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

קמץ או פתח[עריכה]

מתי מנקדים אות בפתח ומתי בקמץ? אינני יודע את ההבדל (מאחר וההגייה דומה). אודה לסיוע. אור17 13:22, 29 בספטמבר 2006 (IDT)

את תורת הניקוד לא ניתן ללמד על רגל אחת. יש כלל הנקרא חוק ניקוד ההברות, שעליו מתבססת תורת הניקוד, אולם בתורה עצמה יש כללים רבים אחרים והרבה מאוד יוצאי דופן. גיא 09:24, 30 בספטמבר 2006 (IDT)

נקודה בסיום כל הגדרה[עריכה]

שלום, לאחרונה שמתי לב כי רוב ההגדרות הוויקימילון מסתיימות בנקודה. איני מבין מדוע. עוד לא ראיתי שום מילון שבו קיימות נקודות בסוף כל הגדרה של מילה. הגדרה אינה משפט ולכן איני מבין אף את הצורך הלשוני בכך. אנא הבהירו לי מהי הסיבה לכך... --דירק ג'נטלי

אתה יכול לראות את זה בתור גמישות. ההגדרות כאן משתדלות להיות מקיפות, ולפעמים פסיקים לא מספיק.אז לנו יש גם "," גם ";" וגם "." ככה שאפשר לכתוב מספר משפטים, כאשר לכל אחד מהם מספר פסוקיות... שולתתת!!!!!!1 Mintz l 16:18, 2 באוקטובר 2006 (IST)
לאחר בדיקה של כמה מילונים, דווקא מצאתי כמה מילונים אשר שמים נקודה בסוף כל הגדרה. הבעיה היחידה היא שבוויקימילון באנגלית אין נקודה בסוף כל הגדרה וגם עדיין איני מבין את הצורך הלשוני בכך (הגדרה אינה משפט!). דירק ג'נטלי 21:56, 2 באוקטובר 2006 (IST)
Phrase אינו משפט, אבל הגדרות רבות כאן הן משפטים, ואפילו כמה. ראה למשל את וירגה. חוצמזה ויקימילון האנגלי אינו דוגמה למופת. למעשה, אנחנו יותר מדוייקים מהם. ומעבר לכל זאת, עלינו לכתוב את המיתוס של עצמנו ;-) Mintz l 00:40, 3 באוקטובר 2006 (IST)

לא מצליח להעביר ערך[עריכה]

ניסיתי להעביר את הערך 'יידיש' ל'אידיש' אבל המערכת לא מאפשרת לי. מופיעה הודעה שהדף אליו אני רוצה להפנות כבר קיים, למרות שמה שיש בו זוהי הפנייה לערך 'יידיש'. אידיש באידיש זה יידיש אבל בעברית זה אידיש (תנסו להבין יש היגיון :-) ), כך שצריך לתקן זאת. אור17 15:11, 4 באוקטובר 2006 (IST)

את הבעיה הבנתי, את הסיבה לא. אתה טוען ששמה העברי של השפה הוא אידיש ולא יידיש? גיא 15:16, 4 באוקטובר 2006 (IST)

כן, שמה העברי הוא אידיש ושמה בשפה עצמה (באידיש) הוא יידיש. אור17 16:52, 4 באוקטובר 2006 (IST)

אבל שני השמות, יידיש ואידיש, עבריים ותקניים לחלוטין. יידיש הוא גם השם האידי וגם השם העברי. מדוע יש לנהוג דווקא בכתיב המקובל פחות? גיא 22:15, 4 באוקטובר 2006 (IST)

זו"נ[עריכה]

עד כה מצאתי שלש-עשרה מלים שנחשבות זו"נ על פי מלון אבן שושן: דפן, דיו, דרך, כד, ככר (לחם ומידת משקל), לשון(האיבר), מטבע(coin), סכין, פנים, רוח, שדה, שמש ותהום. האם ידוע לכם על מלים נוספות? האם ידוע מספר המלים בעברית שנחשבות זו"נ?

המילים הללו אינן באמת זכר ונקבה, משום שכל אחת מהן (מלבד אולי מטבע וסכין) משמשת כיום באחד המינים בלבד. לרוב הסיבה היא שבלשון חכמים לא הקפידו על זכר ונקבה ( "גזל מטבע ונסדק [...] המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף צ"ז, עמוד א') - שימוש זכרי ונקבי באותו קטע ממש!). עם זאת התופעה הזו מצויה גם בלשון המקרא ( "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה" (בראשית טו, יז) לעומת "הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה" (בראשית יט, כג)). תוכל לעיין גם כאן כדי למצוא מילים נוספות וכן דוגמאות זכריות ונקביות לכל אחת מהן. בברכה, גיא 10:32, 12 באוקטובר 2006 (IST)

אבל לא כל המלים ברשימה מופיעות כזו"נ במלון, כל המלים שאני ציינתי כן. ודאי יש סבה לכך מלבד טעויות החכמים.

לא, אין סיבה לכך. מילים מסוימות הושארו כך במילון כי עד לפני כמה עשורים הן היו זו"נ (מי אומר היום "רוח" בלשון זכר?). וחוץ מזה, מילון אינו דבר קדוש. גיא 19:16, 12 באוקטובר 2006 (IST)

המלון אמנם לא קדוש, אבל הוא בהחלט המקור הכי מהימן שניתן למצוא.

דווקא במקרה זה האקדמיה ללשון העברית היא המקור הכי מהימן. למה שלא תשאל אותה? נראה שבאת לכאן, שאלת שאלה, קיבלת תשובה (ולא הראית שום סימן של הערכה או תודה) ועכשיו אתה מתלונן על כך שהיא לא מוצאת חן בעיניך. גיא 09:27, 13 באוקטובר 2006 (IST)

קישור לקטגוריה[עריכה]

שלום. האם יש אפשרות לכלול בטקסט קישור לקטגוריה, בלי לשייך את הדף לאותה קטגוריה? אני מתכוון לקישור שייראה ככה: ערכים בעלי הגייה בעייתית. תודה, Nevuer 19:37, 14 באוקטובר 2006 (IST)

ערכים בעלי הגייה בעייתית, או בקוד: [[:קטגוריה:ערכים בעלי הגייה בעייתית|ערכים בעלי הגייה בעייתית]]. ‏– rotemlissשיחה 20:47, 14 באוקטובר 2006 (IST)
צריך להוסיף ":" לאחר הסוגריים המרובעים בקישורים בעייתיים כאלו (אותו הדבר אמור גם לגבי תבניות למשל). גיא 21:33, 14 באוקטובר 2006 (IST)
תודה רבה לשניכם. :) Nevuer 22:42, 14 באוקטובר 2006 (IST)
למה לגבי תבניות? איתן אפשר להשתמש בקישור רגיל: תבנית:קצרמר, [[תבנית:קצרמר]]. רק {{קצרמר}} יכליל את התבנית. אבל זה כן נכון לגבי תמונות. ‏– rotemlissשיחה 10:24, 15 באוקטובר 2006 (IST)
התכוונתי לתמונות, כמובן. תודה על התיקון. גיא 11:29, 15 באוקטובר 2006 (IST)

שאלה[עריכה]

שלום.

אני לא יודע אם כאן זה המקום לשאול, אז תסלחו לי אם זה לא המקום.

הייתי רוצה לדעת מה ההבדל בין המילים התרעה והתראה.

תודה.

באתר האקדמיה ללשון העברית השיבו על כך (ראה "מה בין התרעה, התראה והרתעה?"). גיא 11:04, 3 בנובמבר 2006 (IST)

מה ההבדל בין וויקיפדיה ו- בוויקימילון, איך לדעת איפה לחפש?[עריכה]

מה הכלל שיכוון אותי כאשר אני לא יודע אם לחפש ערך מסוים בוויקיפדיה או בוויקימילון. איך לדעת באיזה משניהם יש לי סיכוי רב יותר למצוא אותו, ובכלל מה ההבדל ביניהם?

משמות המיזמים אפשר להבין היכן יש לחפש ערכים. ויקימילון הוא מילון ואילו ויקיפדיה היא אנציקלופדיה. באופן כללי יש יותר סיכוי למצוא ערכים בוויקיפדיה בשל גודלה. עם זאת התשובה גם תלויה במה שאתה מחפש, וכאן שוב נכנסת הגדרת המיזם לתמונה. אם אתה רוצה לדעת מהו סבא לא תמצא את התשובה בוויקיפדיה, אלא בוויקימילון. מידע מקיף על מלחמת העולם השנייה תמצא מן הסתם בוויקיפדיה ולא כאן. ולסיום: ברוך הבא לוויקימילון! :-) גיא 23:30, 14 בנובמבר 2006 (IST)

שורשים ופעלים[עריכה]

אחד הדברים שאני אוהב במיזמי ויקי הוא תכונת הקישורים הפנימיים. משום מה נראה לי שבויקימלון אין סדר בנוגע לפעלים ושורשים.

לדוגמה: אני רוצה לכתוב לאכול ולהפנות לשורש א.כ.ל האם לכתוב אכל (שורש), אכילה, א.כ.ל או שיש משהו אחר? 217.132.58.11 12:33, 15 בנובמבר 2006 (IST)

הצורך לקשר לשורשים קיים לעתים רחוקות. קרוב לוודאי שאתה רוצה לקשר לפועל אָכַל, ואז כמובן תקשר לאכל. גיא 12:42, 15 בנובמבר 2006 (IST)
שמת לב שהשורש עדיין לא קיים? האם כדאי לפתוח ערך לשורשים במשקל קל? או כמו שרשמתי למעלה אכל (שורש), אכילה, א.כ.ל ? למון ליים 19:12, 15 בנובמבר 2006 (IST)
הרבה שורשים עדיין לא קיימים, אך א-כ-ל אינו אחד מהם. מסיבות שונות בוויקימילון דפי השורשים הם קטגוריות. גיא 20:17, 15 בנובמבר 2006 (IST)
לדעתך זה טוב או לא? אני אישית חושב שלא.
לדעתי זה מצוין. אם רוצים לראות את כל הערכים מאותו השורש - אפשר. אם רוצים לראות בכל ערך כזה את נטיות השורש - אפשר. אם רוצים שנטיות שורש חדש יוכנסו אוטומטית לכל ערך מהשורש הזה - אפשר. מובן שאין זו שיטה מושלמת, אך לעניות דעתי היא הטובה ביותר. אפשר לשאול מדוע אתה חושב שלא? גיא 22:41, 15 בנובמבר 2006 (IST)

משקלים בגזרת הכפולים[עריכה]

הועבר למזנון. גיא 21:19, 9 בדצמבר 2006 (IST)

תשבץ[עריכה]

הועבר מהמזנון, נכתב על ידי אלמוני:

מכיוון שבמילון רגיל לא מצאתי אז תוכלו לעזור לי אתם:

  1. עציץ מוארך:5 אותיות
  2. גיבור מקראי:5 אותיות אות שנייה מ
  3. קול הפעמון 5 אותיות
  4. מסכן 5 אותיות
  5. מארגן לשם רווח נחשו כמה אותיות[5]
ראה כאן: http://hydepark.hevre.co.il/forum.asp?forum_id=2378 וגם כאן http://www.active.co.il/cgi-bin/wordf/wordf.cgi ויש עוד.
קשה לנחש מילים בתשבץ מבלי לראות את ההצטלבויות. הראשון אולי אדנית? 3. צלצול? פעימה?
איתן פ 18:11, 13 בדצמבר 2006 (IST)
רוב הסיכויים שהתשובה להגדרה 2 היא שמשון. עָמָשֹ בֶּן-אַרְיֵה 02:14, 15 בדצמבר 2006 (IST)

צרוף תמונה ממאגר ויקיפדיה עברית[עריכה]

יש בויקיפדיה גלרית תמונות שאינן בויקי-שיתוף. איך אפשר לצרף תמונה כזאת, אם אפשר, לערך בויקימילון שלא בדרך של העתקתה למחשב שלי ואח"כ העלתה לויקימילון? איתן פ 08:29, 13 בדצמבר 2006 (IST)

אי אפשר, צריך להעלות מחדש. הסיבה היא שמדיניות זכויות היוצרים של ויקישיתוף מחמירה יותר משל ויקיפדיה ושל ויקימילון, ולכן לא כל מה שנמצא בוויקיפדיה אפשר להעלות לוויקישיתוף. גיא 09:02, 13 בדצמבר 2006 (IST)
ולמען הסר ספק כתוב שהתמונה נשאלה מוויקיפדיה וציין את המקור/הצלם בדיוק כפי שהוא מופיע שם. גיא 09:03, 13 בדצמבר 2006 (IST)

בית ספרים[עריכה]

גיליתי שהמונח "בית ספרים" המקביל לספריה מופיע כבר בספר עזרא (ו', א') "ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל" ורש"י שם: "ובדקו בבית הספרים שהאוצרות מונחים שם בבבל". המושג עצמו לא היה נפוץ כל כך גם בימי הביניים והעדיפו מגוון מונחים מקבילים, ולמעשה השימוש היחיד המוכר לי במונח הוא "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" בירושלים. שאלתי היא האם מקובל כאן ליצור ערך למונח ארכאי ולא נפוץ. DGtal 00:00, 27 בדצמבר 2006 (IST)

מקובל בהחלט, כל עוד בתקופה מסוימת הוא היה בשימוש נפוץ (בניגוד לחידושי לשון פרטיים של סופרים, משוררים, עיתונאים וכולי). המונח "בית ספרים" פירושו ספרייה גדולה מאוד ולכן השתמשו בו בישראל רק לגבי בית הספרים הלאומי. אך כפי שציינת זהו ביטוי ארכאי ולכן הוא נשמר רק בשם המוסד הזה. בברכה, גיא 00:05, 27 בדצמבר 2006 (IST)
מהמקורות שאני מכיר, המונח הזה לא ממש היה בשימוש. יש "בית עקד ספרים", "אוצר ספרים" ועוד כל מיני צירופים, חלקם די חד-פעמיים ("בית אוסף" - ירושלים של סוף המאה 19, "בית הספר" - איזכור בספר מהמאה ה-17 ועוד). הסיבה היחידה שאני מכיר להגדרת בית ספרים כספרייה גדולה מאוד היא דה-פקטו. כשחזנוביץ' העלה את ספריו לי-ם מביאליסטוק, אז שינוי את שמה, היו בספרייה כמה עשרות אלפי ספרים ותו לא, זה רחוק מגדול מאוד, אפילו במונחי תחילת המאה ה-20. DGtal 08:53, 27 בדצמבר 2006 (IST)
לא טענתי שהוא היה בשימוש, אבל אין ספק שהיה עליי לכתוב "משתמשים" במקום "השתמשו" כדי למנוע את הבלבול. אך אני שוב מדגיש: מספיק שהמילה נזכרת במקורות (אפדן ואנלגין למשל) או שהייתה נפוצה בתקופה מסוימת כדי שיהיה לה מקום בוויקימילון. גיא 17:41, 27 בדצמבר 2006 (IST)
ביקשת, קיבלת. DGtal 20:12, 27 בדצמבר 2006 (IST)

משהו, כלשהו, מיהו וחברים[עריכה]

היכן ההטעמה התקנית במלים הבאות:
משהו, מישהו, כלשהו, מהו, איפשהו, לאנשהו, מתישהו, איכשהו, איזשהו, כל נטיותיהן וכל אחיותיהן ששכחתי?
אבן שושן לא טרח לציין את ההטעמה ברוב המלים האלה, או שהוא טוען שהן מלרעיות. ההטעמות היחידות שמצאתי היתה במהו (מ' מוטעמת) "כלשהו" (ש' מוטעמת, מה שנשמע לפחות בלתי הגיוני בעליל).
תודה מראש, עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 00:24, 8 בינואר 2007 (IST)

חשמל[עריכה]

אני עובד כרגע על הערך חשמל, ונתקלתי בבעיה.
המלה מופיעה במקרא שלוש פעמים, כולן בספר יחזקאל ובאותו הקשר:

  • "וָאֵרֶא, וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". (יחזקאל, א', ד')
  • "וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה־אֵשׁ בֵּית־לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה, וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה־אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב". (יחזקאל, א', כ"ז)
  • "וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה". (יחזקאל, ח', ב')

פרשנים וחוקרים הציעו פירושים שונים למלה:

  1. החלק הזוהר ביותר באש.
  2. סתם זוהר של אש.
  3. ענבר.
  4. סוג של סגסוגת מתכות.
  5. סוג של אבן חן.

איך עלי להציג זאת בערך? אין זה נראה לי הגיוני לתת את חמש ההגדרות בנפרד עם הערה "לפי אחת הדעות" או משהו שכזה, אך גם איני רואה לנכון להציג את כולן תחת סעיף אחד ("מלה שהוצעו לה כמה פירושים: 1, 2, 3 וגו'"), ובטח שלא להשמיט את המשמעות המקראית כולה.
רעיונות?
עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 18:03, 11 בינואר 2007 (IST)

תיאלץ להשמיט את ההגדרה המקראית. חילוקי הדעות לגבי המילה הזו רבים מדי. אתה יכול להביא את דעות הפרשנים (רש"י, רד"ק וכולי) בסעיף "פרשנים מפרשים". בסעיף האטימולוגיה כתוב בין השאר שמשמעות המילה המקראית לא נתבררה, והפנה אל סעיף הפרשנים. גיא 12:13, 12 בינואר 2007 (IST)
בסדר גמור, תודה. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 12:42, 12 בינואר 2007 (IST)
בשמחה, ושבת שלום! גיא 13:06, 12 בינואר 2007 (IST)

אסיר תודה[עריכה]

שלום לכולם!

ברצוני לברר מה משמועות תוספת המילה "אסיר" למילה תודה!!

חלק מהאנשים אמרו לי כי הכוונה היא שאני מררגיש כאילו כבול אליו וחייב להודות לו לכן אני אסיר תודה

אם כן מדוע אין אומרים אסיר סליחה לאדם שחייב לבקש סליחה ממישהו או אסיר בקשה...

ענו לי בהקדם ואוכל להיות אסיר ותדה לכם...

ברוך הבא! הכוונה היא אכן ל"שבי נפשי". עקב שאלתך כתבתי את הערכים אסיר תודה ואסיר תקווה. הערך השני מביניהם מעיד שהכול תלוי בשפה. עקרונית אפשר לומר "אסיר סליחה" או "אסיר בקשה", כפי שבמקור אמרו "אסיר תקווה", אך עד כמה שידוע לי הניבים האלה לא חודשו, וגם אם כן אתה רואה שהם אינם רווחים :-) שבוע טוב, גיא 07:49, 21 בינואר 2007 (IST)

מחפש היפוך למילים מסוימות[עריכה]

אחד הבעיות בעברית היא שיש יותר מילים שליליות מאשר חיוביות. אולי תעזרו למצוא היפוך חיובי למילים: מרדנות סרבנות

מה דעתך על: קונמפורמיזם, קונצנזוס? Mintz l 15:06, 23 בינואר 2007 (IST)
זאת לא בדיוק עברית =) "קונפורמיזם" בעברית פירושו הֶסְכֵּמִיּוּת, או כמו שהמורה שלי לאנגלית אוהב לומר: "הליכה בתלם".
ונדמה לי שגם "פשרנות" תתאים כאן. עָמָשׂ בֶּן-אַרְיֵה 21:40, 23 בינואר 2007 (IST)