ספריה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סִפְרִיָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ספרייה
הגייה* sifriya
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ס־פ־ר א
דרך תצורה ספר + ־ִיָּה
נטיות ר׳ סִפְרִיּוֹת
ספרייה טיפוסית.
  1. מקום שבו מאוחסנים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, הקלטות מוזיקה וסרטי קולנוע), במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם.
    • בבית הספר יש ספרייה גדולה.
    • הלכתי אתמול לספרייה הסמוכה ושאלתי ספר.
    • בכתיבת העבודה נעזרתי במקורות רבים, שאותם מצאתי בספריית הפקולטה.
  2. בהשאלה: ארון המיועד לאחסון ספרים.
    • קניתי ספרייה חדשה מעץ מלא.
  3. בהשאלה: סך היצירה הספרותית של תרבות או חברה מסויימים.
    • התנ"ך עומד בבסיס ספריית העם היהודי.

גיזרון[עריכה]

  1. מחידושי איתמר בן אב"י. או מחידושי יחיאל מיכל פינס. ככל הנראה המילה חודשה על ידי איתמר בן אב"י, שבתחילה ייעד אותה למשמעות של חנות ספרים ובעבור המשמעות הנפוצה כיום חידש את סִפְרִיּוֹן. עם זאת נראה שבארץ־ישראל העדיפו את סִפְרִיָּה משום שבחידושי לשון אחדים כבר נעשה שימוש בסיומת -יָּה לציון אוספים. יש גם הטוענים כי יחיאל מיכל פינס הוא מחדש המילה,[1] בין השאר משום שהסיומת -יָּה אופיינית למחדשים הירושלמיים הראשונים, שפינס ואליעזר בן־יהודה נמנו עליהם.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ספרייה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ספרייה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספריות

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr


השורש ספר א

השורש ס־פ־ר א הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעלים[עריכה]

ס־פ־ר א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל סָפַר סוֹפֵר

(ב׳ פעוּל: סָפוּר)

יִסְפֹּר סְפֹר לִסְפֹּר
נִפְעַל נִסְפַּר נִסְפָּר יִסָּפֵר הִסָּפֵר לְהִסָּפֵר
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל סִפֵּר מְסַפֵּר יְסַפֵּר סַפֵּר לְסַפֵּר
פֻּעַל סֻפַּר מְסֻפָּר -יְסֻפַּר -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרון[עריכה]

  • נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.