מחידושי איתמר בן אב"י.אומחידושי יחיאל מיכל פינס. ככל הנראה המילה חודשה על ידי איתמר בן אב"י, שבתחילה ייעד אותה למשמעות של חנות ספרים ובעבור המשמעות הנפוצה כיום חידש את סִפְרִיּוֹן. עם זאת נראה שבארץ־ישראל העדיפו את סִפְרִיָּה משום שבחידושי לשון אחדים כבר נעשה שימוש בסיומת -יָּה לציון אוספים. יש גם הטוענים כי יחיאל מיכל פינס הוא מחדש המילה,[1] בין השאר משום שהסיומת -יָּה אופיינית למחדשים הירושלמיים הראשונים, שפינס ואליעזר בן־יהודה נמנו עליהם.
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.