אסיר תקוה

אֲסִיר תִּקְוָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסיר תקווה
הגייה*	asir tikva
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	א־ס־ר, ק־ו־י/ה א
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ אֲסִירֵי תִּקְוָה

1. מי שמייחל מאוד לדבר־מה.

   • ”יְרֻחַם בְּךָ יָתוֹם אֲסִיר תִּקְוָה / וְלִבּוֹ בְּגַחְלֵי הָעֳנִי נִכְוָה“ (מאורה, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
   • ”נְאֻם אַבְרָם אֲסִיר תִּקְוָה / אֲשֶׁר פִּתַּח עֳנִי יִתְרוֹ“ (נאום אברם, מאת אברהם אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)

מקור

• מקור הניב במקרא: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה גַּם הַיּוֹם מַגִּיד מִשְׁנֶה אָשִׁיב לָךְ" (זכריה ט, יב).

תרגום

• אנגלית: prisoner of hope‏‏‏‏

ראו גם

• אסיר
• אסיר תודה
• תקווה

השורש קוה א

השורש ק־ו־ה הוא שורש השייך לגזרת נל"י/ה (נחי ל' הפועל י או ה') . ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית מחשבה וציפיה לדבר טוב גזרה הופיע לראשונה בלשון המקרא נטיות הפעלים ק־ו־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל לְקַווֹת נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל -קִוָּה -מְקַוֶּה -יְקַוֶּה -קַוֵּה -לְקַוּוֹת פֻּעַל -קֻוָּה -מְקֻוֶּה -יְקֻוֶּה -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הערה