מפרסית עתיקה:(𐎠𐎱𐎭𐎠𐎴) בהגיית: אפָּדנא (apadāna).בהשלת א' סופית המתועדת מכתובות ארתחשסתא שמתורגמות לאכדית 'אפדן': (appadân) האפדנא שימשה כאולם הראיונות בארמונות מלכי פרס, ובפרסא נתגלו שני אפדנים: האחד של דריוש הראשון והשני של המלך חשיארש. למבנה האפדן התווספו שני חדרים צדדים, קירותיהם של האולמות והמדרגות המובילות אליהם היו מקושטים בתבליטים, המתארים את המלך כשהוא נלחם באריה ובדרקון ומתגבר עליהם, ושאר תמונות מחיי המלך. לאורך המדרגות היו מתוארות שורות שורות של נושאי מס וחיילים . באמצע האולם הגדול עמד כסא המלך והדום לרגליו. לפי מקורות יווניים היה הכסא עשוי זהב ושנהב. מקורו של האפדן הוא כנראה חתי, ומן החתים עבר אל הפרסים . כנראה והשם אפדן המופיע בס' דניאל מושאל וניתן לאהל שבו היו המלכים ההלניסטים [1], יורשי מלכות פרס, מקבלים את האורחים בימי נסיעותיהם. ואולי, מחמת הקשר שקשור השם בפועל 'נטע', אפשר להניח שאין הכוונה לאוהלים, אלא לאהלים, כדוגמת הכתוב: ”כַּאֲהָלִים נָטַע“ (במדבר כד, פסוק ו). בפירושו לס' דניאל ביאר הירונימוס (ולפניו הנזיר הבודד תיאודוריטוס), את המלה כשם מקום במחוז ניקופוליס[2]. מושאל לארמית: "אַפַּדְנָא" [3] . ערבית: פדן (فدن).
