לדלג לתוכן

היה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הָיָה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היה
שורש וגזרה ה־י־ה , גזרת הכפולים+גזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִתְקַיֵּם, תָּפַס מָקוֹם בּמֶּרְחָב אוֹ בַּזְּמַן.
    • ”מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת א, פסוק ט)
    • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר“ (בראשית א, פסוק ג)
  2. לשון המקרא הָפַךְ, נַעֲשָׂה לְ-.
    • ”לְעֻמַּת, הַמִּסְגֶּרֶת, תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת-לְבָתִּים לְבַדִּים, לָשֵׂאת אֶת הַשֻּׁלְחָן“ (שמות כה, פסוק כז)
    • ”וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב; וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר“ (ישעיהו ד, פסוק ו)
  3. לפני פועל אחר לְהוֹרוֹת עַל תְּנַאי אוֹ עַל פְּעֻלָּה בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת.
    • ”וַיְהִי כְּשָׁמְעִי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים; וָאֱהִי צָם וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם“ (נחמיה א, פסוק ד)
    • "עוקת המערה-אין מטבילין בה, אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד" (משנה, סדר טהרה, מסכת מקוות, פרק ו', א')
  4. לפני פועל בהווה מְשַׁנֶּה אֶת מַשְׁמָעוּת זְמַנּוֹ שֶל הַפֹּעַל שֶאַחֲרָיו לְפִי זְמַנּוֹ.[1]
  5. לשון חז"ל הוּטַל עָלָיו לַעֲשׂוֹת דָּבָר.
  6. לשון המקרא הָיָה שַׁיָּך לְ-.
    • ”אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן“ (ישעיהו ה, פסוק א)
  7. לשון המקרא שִׁמֵּשׁ לְ-.
    • ”לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם, תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה, לְמִקְלָט-לָנוּס שָׁמָּה, כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה“ (במדבר לה, פסוק טו)
    • ”... וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם, וְלֹא תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה“ (יחזקאל לד, פסוק י)

גיזרון

[עריכה]
  • מן התנ"ך. חוץ מ(5).
  • הפועל בהווה אינו מצוי (מחליפים יו"ד בוי"ו הֹוֶה) במקרא נדיר ”יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה“ (שמות ט, פסוק ג)

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ביטויים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. המשמעות מבחינת הזמן של הפעלים; הפועל "היה" והפועל או הפעלים שאחריו תהיה לפי הפועל "היה", למשל: הייתה מֵיניקה= הֵנִיקָה, יהיה לוקט ואוסף= יִלְקֹט וְיֶאֱסֹף, אהיה שמח= אֶשְׂמַח וכדומה. צורה זו הינה סגנונית ואיננה מחייבת, אך יש שלפעמים היא מְקִלָּה על דוברי העברית ומונעת טעות דקדוקית בפעלים שצורות מסוימות בהם נשמעות מליציות מדי לדיבור היום-יומי או שהם אינם יודעים צורות זמן מסוימות. דוגמת הפועל "יָכֹל" הניטה בתנועת חולם בעבר במקום פתח כברוב פועלי העברית, דוברי העברית אינם מבחינים בין חולם מלא לבין חולם חסר, שזהו ההבדל בין העבר לבינוני (בעבר חולם חסר ובבינוני חולם מלא) ויש הטועים ואומרים "יָכַל" כאשר הצורה הנכונה היא "יָכֹל" (בחולם חסר) אך מכיוון שזו נשמעת כצורת ההווה רבים הם דוברי העברית שמתנסחים בעזרת "היה": "הָיָה יָכוֹל" במקום "יָכֹל".

הִיָּה

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הייה
שורש וגזרה ה־י־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין פִּעֵל
  1. נדיר גָּרַם שֶׁיִּהְיֶה.

גיזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל משורש מקראי.

מילים נרדפות

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]