↑המשמעות מבחינת הזמן של הפעלים; הפועל "היה" והפועל או הפעלים שאחריו תהיה לפי הפועל "היה", למשל: הייתה מֵיניקה= הֵנִיקָה, יהיה לוקט ואוסף= יִלְקֹט וְיֶאֱסֹף, אהיה שמח= אֶשְׂמַח וכדומה. צורה זו הינה סגנונית ואיננה מחייבת, אך יש שלפעמים היא מְקִלָּה על דוברי העברית ומונעת טעות דקדוקית בפעלים שצורות מסוימות בהם נשמעות מליציות מדי לדיבור היום-יומי או שהם אינם יודעים צורות זמן מסוימות. דוגמת הפועל "יָכֹל" הניטה בתנועת חולם בעבר במקום פתח כברוב פועלי העברית, דוברי העברית אינם מבחינים בין חולם מלא לבין חולם חסר, שזהו ההבדל בין העבר לבינוני (בעבר חולם חסר ובבינוני חולם מלא) ויש הטועים ואומרים "יָכַל" כאשר הצורה הנכונה היא "יָכֹל" (בחולם חסר) אך מכיוון שזו נשמעת כצורת ההווה רבים הם דוברי העברית שמתנסחים בעזרת "היה": "הָיָה יָכוֹל" במקום "יָכֹל".
