הוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק בשם עצם הֹוֶה; ראו כתיב מלא הווה.

הָוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הווה
שורש וגזרה ה־ו־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פועל עזר: היה היה כ־ היה ל־. התקיים למען דבר. מילא יעוד במציאותו.
    • ”יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוּוּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ“ (בראשית כז, פסוק כט)
    • ”אַתָּה וְהַיְּהוּדִים חֹשְׁבִים לִמְרוֹד עַל כֵּן אַתָּה בוֹנֶה הַחוֹמָה וְאַתָּה הֹוֶה לָהֶם לְמֶלֶךְ“ (נחמיה ו, פסוק ו)
  2. התקיים בעולם. נתן יתרון בקיומו.
    • ”כִּי מֶה הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ וּבְרַעְיוֹן לִבּוֹ שֶׁהוּא עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ“ (קהלת ב, פסוק כב)
  3. התרחש, קרה,

גיזרון[עריכה]

  • חילוף ו/י עם הפועל היה. לא מצוי בעבר בארמית מצוי הווא ”דִּי הֲוָה צָבֵא הֲוָא קָטֵל וְדִי הֲוָה צָבֵא הֲוָה מַחֵא“ (דניאל ה, פסוק יט)

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

הִוָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא היווה
שורש וגזרה ה־ו־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): היה ותפקד כ־
    • פעולות אלו מהוות הפרה של ההסכם.

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

השורש הוה

הֹוָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הווה
הגייה* hova
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ה־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קוֹטְלָה
נטיות
  1. מקרה רע.
    • ” וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
    • הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה“ (יחזקאל ז, פסוק כו)

גיזרון[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש הוה

הַוָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הוה
הגייה* hava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ה־ו־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות הַוַּת־, ר׳ הַוּוֹת
  1. לשון המקרא אסון. מקרה מצער. צרה.
    • ”הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ“ (מיכה ז, פסוק ג)
    • ”כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה קִרְבָּם הַוּוֹת קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן“ (תהלים ה, פסוק י)
    • ”וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ“ (תהלים לח, פסוק יג)
    • הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה“ (תהלים נב, פסוק ד)
    • הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה“ (תהלים נה, פסוק יב)
    • ”חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת (תהלים נז, פסוק ב)
    • ”כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת (תהלים צא, פסוק ג)
    • ”לֹא יַרְעִיב יְהוָה נֶפֶשׁ צַדִּיק וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף“ (משלי י, פסוק ג)
    • ”הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה אִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת (איוב ו, פסוק ל)
    • להוותו אינו יכול להשתתף בטיול המאורגן.

גיזרון[עריכה]

  • מילה מקראית יתכן שהיא אונומטופאית.
  • המילה נפוצה במקרא בעיקר בצורת רבים הַווֹת רוב הפרשנים מסבירים באופן עקבי שבר, שברון, צרה ודומיהן, לדעת האבן עזרא מדובר בפועל הָוָה או שם נגזר ממנו כמו הויה. מתרגום יונתן נראה שהמילה אונומטופאית כמו וַי.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]