דמע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דָּמַע[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | |
שורש וגזרה | ד־מ־ע א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון[עריכה]
הפועל מופיע פעמים בלבד במקרא בכפילות הנ"ל.
ראו גם[עריכה]
דִּמֵּעַ[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | דימע |
שורש וגזרה | ד־מ־ע ב |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): עירב איסור בהיתר ואסרו. בעיקר מאכל תרומה במאכלי חולין.
- ”נפלה אחת מהן לתוך החולין, אינה מדמעתן. נפלה שניה למקום אחר, אינה מדמעתן. נפלו שתיהן למקום אחד, מדמעות כקטנה שבשתיהן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ג, משנה ב)
- {{צט/משנה|אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון|תמורה|
- ”המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ד)
גיזרון[עריכה]
- נגזר המילה דֶּמַע ב במקרא יתכן שאין ז משמעות השורש במקור. קרוב אל ט־מ־ע
נגזרות[עריכה]
דֶּמַע א[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ד־מ־ע ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות |
- בכי תופעת הזלת דמעות
- ”מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף טו, עמוד א)
- חומר אל דמע
- דמעה
- אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי (ר"א אבן אזרא פיוט לך אלי)
פרשנים מפרשים[עריכה]
- משה כותב בדמע י"מ כפשוטו בבכי כיון שעמד למות י"מ שכתב את האותיות בדמעות ולא בדיו ובמדרשים מסוימים המשך המאמר "ויהושוע ממלא אחריו".
צירופים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
דֶּמַע ב[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | |
חלק דיבר | |
מין | |
שורש | ד־מ־ע ב |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא תרומה חלק מן מתוצרת הארץ הניתנת לכהנים.
- ”מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר “ (שמות כב, פסוק כח)
- ”המוציא את העפר ממקום טומאה אוכל בדמעו המפקח בגל אינו אוכל בדמעו“ (משנה, מסכת אהלות – פרק טז, משנה ד)
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא. משמעות המילה אינה ברורה. יתכן שהשורש נולד מד־מ־ע א
- הרד"צ דוד צבי הופמן קישר "דמע" שבספר שמות עם "דמע" השומרוני בהוראת חֵלב והיא אחות לתיבת "דימע" הערבית دِمَاغ בהוראת "מוח", בהשאלה שימשה דימע הערבית בלשון שומרונית בהוראת המיטב,מובחר [1].
פרשנים מפרשים[עריכה]
- התרומה נקראת דמע כיון שבנפילתה לתוך חולין היא מתערבת ואוסרת (יותר מכל איסור. בהסבר זה יש תמיהה שכן דין זה הוא מדרבנן)
- אבן עזרא. רשב"ם: הכוונה לתרומת היצהר שהשמן היוצא מן הזיתים דומה לדמעות. אם כי דווקא במקרא, בלשון חז"ל ובהקשר הלכתי הכוונה לתרומה בכללות.
- מלבי"ם: התרומה דומה לדמעות שהיא נפרשת מן התבואה.
- רש"י: איני יודע מהו דמע
תרגום[עריכה]
- אנגלית: word
ראו גם[עריכה]
סמוכין[עריכה]
- ↑ בית מקרא, כרך יג, חוברת ב (לג) (טבת תשכ"ח), עמ'150