מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לשון המקרא הזיל דמעות תגובת העין לרגש עז עפ"ר לעצב אך לעתים גם התרגשות ושמחה. או רגישות יתר בעין.
”בְּמִסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵוָה וְדָמֹעַ תִּדְמַע וְתֵרַד עֵינִי דִּמְעָה“ (ירמיהו יג , פסוק יז ) סבתא הקשיבה בשתיקה ולפתע החלה דומעת
העיניים שלי דומעות אולי פשוט נכנס לי גרגיר חול. באוגריתית מופיע: 𐎆𐎊𐎄𐎎𐎓 (וידמע)[1] [2]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא דימע
שורש וגזרה ד־מ־ע ב
בניין פִּעֵל
לשון חז"ל יש לשכתב פירוש זה תרומה במאכלי חולין .
”נפלה אחת מהן לתוך החולין, אינה מדמעתן. נפלה שניה למקום אחר, אינה מדמעתן. נפלו שתיהן למקום אחד, מדמעות כקטנה שבשתיהן.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק ג, משנה ב ) {{צט/משנה|אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון|תמורה|
”המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב הכהנים שפגלו במקדש מזידין חייבין“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ד ) נגזר המילה דֶּמַע ב במקרא יתכן שאין ז משמעות השורש במקור. קרוב אל ט־מ־ע בכי תופעת הזלת דמעות
דמעה
אֲנַסֵּךְ אֶת דְּמָעַי לָךְ. מְחֵה חֶטְאִי בְדִמְעָתִי (ר"א אבן אזרא פיוט לך אלי ) פרשנים מפרשים [ עריכה ] משה כותב בדמע י"מ כפשוטו בבכי כיון שעמד למות י"מ שכתב את האותיות בדמעות ולא בדיו ובמדרשים מסוימים המשך המאמר "ויהושוע ממלא אחריו".
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש ד־מ־ע ב
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא תרומה חלק מן מתוצרת הארץ הניתנת לכהנים.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא. משמעות המילה אינה ברורה. יתכן שהשורש נולד מד־מ־ע א.
השוו ל-"דמאי " ,המקביל לתיבה ביוונית-עתיקה בהגיית "דוֹמָה" (δόμα ) ובהוראת מתנה ,תשלום .
הרד"צ דוד צבי הופמן קישר "דמע" שבספר שמות עם "דמע" השומרוני בהוראת חֵלב והיא אחות לתיבת "דימע" הערבית دِمَاغ בהוראת "מוח", בהשאלה שימשה דימע הערבית בלשון שומרונית בהוראת המיטב,מובחר [3] פרשנים מפרשים [ עריכה ] התרומה נקראת דמע כיון שבנפילתה לתוך חולין היא מתערבת ואוסרת (יותר מכל איסור. בהסבר זה יש תמיהה שכן דין זה הוא מדרבנן)
אבן עזרא. רשב"ם: הכוונה לתרומת היצהר שהשמן היוצא מן הזיתים דומה לדמעות . אם כי דווקא במקרא, בלשון חז"ל ובהקשר הלכתי הכוונה לתרומה בכללות.
מלבי"ם: התרומה דומה לדמעות שהיא נפרשת מן התבואה.
רש"י: איני יודע מהו דמע הערות שוליים [ עריכה ]
↑ לוח UT Krt
↑ לוח UT 608
↑ בית מקרא, כרך יג, חוברת ב (לג) (טבת תשכ"ח), עמ'150
