המלה

הֲמֻלָּה[עריכה]

לשון המקרא פעילות ענפה המלווה ברעש רב.
- ” לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו“ (ירמיהו יא, פסוק טז)
- ”וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה.“ (יחזקאל א, פסוק כד)
- "על ראש הברוש שבחצר / שמחה והמולה, / שם כל הציפורים בעיר / הקימו מקהלה." (מקהלה עליזה, מאת לאה נאור)
- "עוד מעט יתם הנר לגווע,/ עוד מעט יובס השקט המבורך,/ המולת היום תתחיל לבקוע./ לא תלכי לבדך, אני אהיה שם איתך." (דַּרְכֵּנוּ, מאת יענקלה רוטבליט)