דמם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דָּמַם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ד־מ־ם א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- פסק מלהשמיע קול, לא השמיע קול.
- ”הן קורין והוא יושב ודומם“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יט, עמוד א)
- כל שיש לו קנאה על חברו ודומם
גיזרון[עריכה]
נגזרות[עריכה]
ראו גם[עריכה]
- דומם(פועל)
דִּמֵּם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ד־מ־ם ב |
| בניין | פִּעֵל |
- שתת דם. יצא ממנו דם
- אל תוריד את התחבשת אם הפצע עדיין מדמם
גיזרון[עריכה]
- בשורש זה נוטה לפי גזרת השלמים