דמם

דָּמַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	דמם
שורש וגזרה	ד־מ־ם א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לא השמיע קול.

   • ”אִם־כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ, דֹּמּוּ עַד־הַגִּיעֵנוּ אֲלֵיכֶם; וְעָמַדְנוּ תַחְתֵּינוּ, וְלֹא נַעֲלֶה אֲלֵיהֶם.“ (שמואל א׳ יד, פסוק ט)
   • ”הוֹי חֶרֶב לַיהוה, עַד־אָנָה לֹא תִשְׁקֹטִי; הֵאָסְפִי אֶל־תַּעְרֵךְ, הֵרָגְעִי וָדֹמִּי.“ (ירמיהו מז, פסוק ו)
   • ”לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם; יהוה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָ.“ (תהלים ל, פסוק יב)
   • ”מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא־דָמּוּ; קִדְּמֻנִי יְמֵי־עֹנִי.“ (איוב ל, פסוק כז)
   • ”העוסקים בהספד בזמן שהמת מוטל לפניהם [...] הן יושבין וקורין והוא יושב ודומם“ (בבלי, מסכת ברכות – דף יט, עמוד א)

נגזרות

• דומם
• דממה

מילים נרדפות

• שתק

תרגום

• אנגלית: hush‏, silence‏‏‏‏

דִּמֵּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	דימם
שורש וגזרה	ד־מ־ם ב
בניין	פִּעֵל

1. שתת דם. יצא ממנו דם

   • אל תוריד את התחבשת אם הפצע עדיין מדמם.

גיזרון

• גזירת פועל מן דם

נגזרות

• דימום

תרגום

• אנגלית: bleed‏‏‏‏

השורש דמם ב
השורש ד־מ־ם ב הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ד־מ־ם ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל דִּמֵּם מְדַמֵּם יְדַמֵּם דַּמֵּם לְדַמֵּם פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-