מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
|
| הגייה* |
merkacha
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
ר־ק־ח
|
| דרך תצורה |
משקל מִקְטָלָה
|
| נטיות |
מֶרְקָחוֹת? מֶרְקָחִים?[1]
|
- לשון המקרא תבשיל רותח ומבעבע. נוזל המתערב בכח.
- ”הַרְבֵּה הָעֵצִים הַדְלֵק הָאֵשׁ הָתֵם הַבָּשָׂר וְהַרְקַח הַמֶּרְקָחָה וְהָעֲצָמוֹת יֵחָרוּ“ (יחזקאל כד, פסוק י)
- ”יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה“ (איוב מא, פסוק כג)
- תערבת בשמים
- ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר“ (שיר השירים ה, פסוק יג)
- השורש ר־ק־ח ענינו ערוב ובעיקר של סמים שונים כמו בשמים.
