בימינו מקובל לראות את המילה האכדית bārānu – מורד (גזור מ־bâru – מרד) כמקור המילה "בריון".[1]
(1) בלשון חז"ל המילה משמשת לפעמים ככינוי לחייל או נציג השלטון, ולכן יש שגזרו מיוונית: phroúrion) φρούρῐον) – דרגה מסוימת בחיל הרומאי.[2] באופן דומה, יש הגוזרים מבירה (ארמון), ולפי זה "בריון" הוא 'שומר הבירה'.[3]
יש הגוזרים מהמילה המקראית "בריא" בהוראת: שמן, עב בשר. אחרים גוזרים מארמית: "בָּרָא" – חוץ, ובריון משמעותו חיצוני, מופקר.
יש הגוזרים מיוונית: barúnō) βᾰρῠ́νω) – להכביד, ללחוץ, לדכא.[4]
ערך בוויקיפדיה: בריונות