בריון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בִּרְיוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בריון
הגייה* biryon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ר־א ב
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
נטיות ר׳ בִּרְיוֹנִים, נ׳ בִּרְיוֹנִית; בִּרְיוֹן־, ר׳ בִּרְיוֹנֵי־
בריון ונמושה
  1. לשון חז"ל אדם כוחני, אלים ותוקפן, המשתמש בכוחו הפיזי או בהפחדה בכדי להשיג את מבוקשו.
  2. בהשאלה: אדם בעל גוף, או אדם בעל שרירים חזקים ומפותחים.
    • המתעמל הבריון זכה באליפות ישראל בהרמת משקולות.
  3. לשון חז"ל כינוי גנאי לקנאים בימי המרד הגדול שנלחמו נגד הרומאים ונגד היהודים המתונים.

גזרון[עריכה]

  • בימינו מקובל לראות את המילה האכדית bārānu – מורד (גזור מ־bâru – מרד) כמקור המילה "בריון".[1]
  • (1) בלשון חז"ל המילה משמשת לפעמים ככינוי לחייל או נציג של של השלטון, ולכן יש שגזרו מיוונית: phroúrion) φρούρῐον) – דרגה מסוימת בחיל הרומאי.[2] באופן דומה, יש הגוזרים מבירה (ארמון), ולפי זה "בריון" הוא 'שומר הבירה'.[3]
  • יש הגוזרים מהמילה המקראית "בריא" בהוראת: שמן, עב בשר. אחרים גוזרים מארמית: "בָּרָא" – חוץ, ובריון משמעותו חיצוני, מופקר.
  • יש הגוזרים מיוונית: barúnō) βᾰρῠ́νω) – להכביד, ללחוץ, לדכא.[4]
  • (3) כנראה השאלה מ(1), כיון שהקנאים פעלו בכוחניות.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: בריונות

הערות שוליים[עריכה]

  1. בריון ובריונוּת באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ש' קרויס, מלות שאולות מיוונית ורומית בתלמוד במדרש ובתרגום, ברלין 1898, בערך 'בריון'.
  3. ע' לעף, תוספת הערוך השלם, 'בריון'; יסטרוב, בריון.
  4. קוהוט, ערוך השלם, בריוני