קנא

יש להוסיף לדף זה את הערך: קֻנָּא.

קִנֵּא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	קינא
שורש וגזרה	ק־נ־א,גזרת נל"א
בניין	פִּעֵל

1. לשון המקרא היה נאמן נאמנות מוחלטת, פעל פעילות קיצונית להגנת רעיון, אמונה וכדומה.

   • קַנֹּא קִנֵּאתִי לַאדני אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי. ( מלכים א' יט י )
   • וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו. ( במדבר כה יג )

2. לשון המקרא רצה מאוד מה שיש לאחר עד כדי שנאת האחר.

   • וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ ( בראשית ל א)
   • וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו... וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ... וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו. ( בראשית לז יא )

3. לשון המקרא חש תחושה קשה של אבדן אמון בבן או בת זוג, חשד בבגידה של בן או בת זוג.

   • וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה. ( בבמדבר ה יד )

גיזרון

• מקרא.

נגזרות

• קנאה

תרגום

• אנגלית: be very zealous‏‏‏‏‏ (1); envy‏‏‏‏‏ (2); be jealous‏‏‏‏‏ (3)

ראו גם

• הקניא

• קנאי

השורש קנא

השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים ק־נ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הִפְעִיל הִקְנִיא מַקְנִיא יַקְנִיא הַקְנֵא לְהַקְנִיא הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל קִנֵּא מְקַנֵּא יְקַנֵּא קַנֵּא לְקַנֵּא פֻּעַל קֻנָּא מְקֻנָּא יְקֻנָּא -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַנֵּא מִתְקַנֵּא יִתְקַנֵּא הִתְקַנֵּא לְהִתְקַנֵּא

קַנָּא

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קנא
הגייה*	Kana
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־נ־א
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	ר׳ קַנָּאִים

1. לשון המקרא נקמני, התכונה של מי שנוקם במי שנוטש אותו (נאמר על האלהים).

   • אָנֹכִי אדני אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי. ( שמות כ ה)

2. מי שמקפיד על עמדות דתיות נוקם על חוסר נאמנות לאלהים ובהרחבה מי שמקפיד על בגידה באחר שנאמן לו.

   • {{צט/|הבועל ארמית קנאים פוגעין בו

מקור

• במקרא זאת תכונתו של האל.

נגזרות

• קנאות

מילים נרדפות

• קנאי

תרגום

• אנגלית: zealot‏‏‏‏‏

ראו גם

• הקניא
• קנאה
• קנאי

השורש קנא

השורש ק־נ־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים ק־נ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- נִפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הִפְעִיל הִקְנִיא מַקְנִיא יַקְנִיא הַקְנֵא לְהַקְנִיא הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל קִנֵּא מְקַנֵּא יְקַנֵּא קַנֵּא לְקַנֵּא פֻּעַל קֻנָּא מְקֻנָּא יְקֻנָּא -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַנֵּא מִתְקַנֵּא יִתְקַנֵּא הִתְקַנֵּא לְהִתְקַנֵּא