בוננות

בּוֹנְנוּת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בוננות
הגייה^*	bonenut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ב־י־ן
דרך תצורה	משקל קִטְּלוּת
נטיות	ר׳ בּוֹנְנֻיּוֹת; בּוֹנְנוּת־, ר׳ בּוֹנְנֻיּוֹת־

שיטה המסייעת להירגעות של הנפש והגוף, מצב בו הגוף רפוי ונח מכל מחשבה, רגש וכל פעולה אחרת.
הבנה בנושא כלשהו הגורמת לשינוי תפישה בראש בהקשר לאותו הנושא.

1

2

השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: ”בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים...“ (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...