תובנה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תּוֹבָנָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תובנה
הגייה* tovana
חלק דיבר שם־עצם (שם פעולה)
מין נקבה
שורש י־ב־ן
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תּוֹבָנוֹת
  1. הבנה אחת או יותר על נושא, שמובילה לראייה נוספת ו/או לשינוי תפישה או התייחסות קודמת.
    ההבנה והתובנה מגיעות מתהליך למידה והסקת מסקנות, לאחר שהתובנה מופנמת היא הופכת להבנה נוספת.
    לדוגמא ; הבנתי ששתיים ועוד שתיים שווים ארבע, למדתי שגם שלוש ועוד אחד שווה ארבע ו/או הגעתי למסקנה שאחד ועוד אחד ועוד שניים שווים לארבע ,ומתוך כך הגעתי לתובנה שישנן כמה דרכים להגיע לאותה התוצאה. כעת קיימת בי ההבנה שישנן מספר אפשרויות לחשב את הספרה ארבע.
    • הפקתי מתקופה זו תובנה חשובה - רחמים עצמיים יפריעו לי להתקדם בחיים.

גיזרון[עריכה]

  • על־אף שמקור המילה הוא מהשורש ב־י־ן, מגזרת ע"ו, המילה נוטה לפי גזרת נחי פ"י. מסיבה זו, המילה לא נחשבה תקנית עד שאושרה כאחד מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תשס"ח.
  • בפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם ובתובנתו [וּבִתְבוּנָתוֹ] מָחַץ רָהַב" (איוב כו, פסוק יב) מופיעה צורת הכתיב "תובנתו", אולם הקרי הוא "תבונתו".

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


השורש בין

השורש ב־י־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ב־י־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּן בָּן יָבִין בִּין לָבִין
נִפְעַל נָבוֹן נָבוֹן יִבּוֹן הִבּוֹן לְהִבּוֹן
הִפְעִיל הֵבִין מֵבִין יָבִין הָבֵן לְהָבִין
הֻפְעַל הוּבַן מוּבָן יוּבַן -אין- -אין-
פִּעֵל בּוֹנֵן מְבוֹנֵן יְבוֹנֵן בּוֹנֵן לְבוֹנֵן
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבּוֹנֵן מִתְבּוֹנֵן יִתְבּוֹנֵן הִתְבּוֹנֵן לְהִתְבּוֹנֵן

הערה[עריכה]

  • בצורת הֶעבר של בניין קל, מופיעה הטיה עם תנועה חוצצת: "בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ, אֲנִי דָּנִיֵּאל, בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים..." (דניאל ט, פסוק ב). אולם האקדמיה ללשון העברית פסלה הטיה זו, שורש זה ושורשי ע"וי יוטו בלא תנועה חוצצת בזמן העבר; בָּנוּ, בַּנְתִּי, בַּנְתְּ וכו'...

כללי האקדמיה בהטיית פעלים שונים מהגזרות ע"ע וע"וי

ראו גם[עריכה]