מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אֲרוּחַת קַח וָלֵךְ
[עריכה]
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | ארוחת קח ולך |
| הגייה* | arukhat kakh velekh |
| חלק דיבר | צרף |
| מין | נקבה |
| שורש | ה־ל־ך, ל־ק־ח |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
פיצה בתור ארוחת קח ולך
- ארוחה, או מנה מורכבת הנרכשת ממקור מסחרי כלשהו, נארזת ונלקחת לצריכתה במקום אחר.
- "ארוחת קח ולך" הן פיתרון קל לאלו שלא יודעים או לא מספיקים לבשל, אך לרוב האוכל שומני או לא בריא לצריכה בכמויות גבוהות.
- פיצה, סושי ואוכל סיני הם דוגמאות לארוחות קח ולך נפוצות.
- המונח נקבע על ידי האקדמיה ללשון בעברית על פי הצעתו של הלשונאי יעקב פרוינד.
| השורש הלך |
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | תנועה מעבר ממקום אל מקום |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| ה/י־ל־ך |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
הָלַךְ |
הוֹלֵךְ |
יֵלֵךְ |
לֵךְ |
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ |
| נִפְעַל |
נֶהֱלַךְ |
נֶהֱלָךְ |
יֵהָלֵךְ |
הֵהָלֵךְ |
לְהֵהָלֵךְ |
| הִפְעִיל |
הוֹלִיךְ |
מוֹלִיךְ |
יוֹלִיךְ |
הוֹלֵךְ |
לְהוֹלִיךְ |
| הֻפְעַל |
הוּלַךְ |
מוּלָךְ |
יוּלַךְ |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
הִלֵּךְ |
מְהַלֵּך |
יְהַלֵּך |
הַלֵּךְ |
לְהַלֵּךְ |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְהַלֵּךְ |
מִתְהַלֵּךְ |
יִתְהַלֵּךְ |
הִתְהַלֵּךְ |
לְהִתְהַלֵּךְ |
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
|
|
| השורש לקח |
|
השורש ל־ק־ח הוא שורש בודד, שאין שני לו בשפה העברית.
| ל־ק־ח |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
לָקַח |
לוֹקֵחַ, לָקוּחַ |
יִקַּח |
קַח |
לָקַחַת או לִקַּח |
| נִפְעַל |
נִלְקַח או נִקַּח |
נִלְקָח או נִקָּח |
יִלָּקַח |
הִלָּקַח |
לְהִלָּקַח |
| הִפְעִיל |
הִקִּיחַ |
מַקִּיחַ |
יַקִּיחַ |
|
|
| הֻפְעַל |
-אין- |
-אין- |
יֻקַּח |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
לֻקַּח |
מְלֻקָּח |
יְלֻקַּח |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְלַקֵּחַ |
מִתְלַקֵּחַ |
יִתְלַקַּח |
הִתְלַקֵּחַ |
לְהִתְלַקֵּחַ |
- יש המפרידים פועל חריג זה מכל גזרה אחרת שהיא, ומשייכים אותו לגזרה נפרדת משלו הקרויה: גזרת חסרי פה"פ למ"ד, ויש המזהים אותו עם גזרת חפ"נ.
- במקרא השורש ניטה גם בבניין הסביל של בניין קל, בניין "פֻּעַל" (בלא דגש תבניתי בעה"פ): ” וַיֹּאמֶר הָאָדָם, זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי; לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה, כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת“ (בראשית ב, פסוק כג)
|
|