מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | אווילי |
| הגייה* | evili |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | א־ו־ל |
| דרך תצורה | אֱוִיל + ־ִי |
| נטיות | ר׳ אֱוִילִיִים; נ׳ אֱוִילִית, נ"ר אֱוִילִיּוֹת |
- עברית חדשה מעשה או רעיון שטותי ומטופש.
- לנצח בכל תחרות זו מחשבה אוילית.
- אדם טיפש
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: עוֹד קַח-לְךָ, כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי.“ (זכריה יא, פסוק טו)
1. מן אויל. 2. צורה חלופית לאויל מופיעה פעם אחת במקרא.
- בלשון יוונית קוינה של תרגום השבעים תירגמו את תיבת 'אווילי' מספר הושע במילה שהגייתה אָפּירוס (ᾰ̓́πειρος) בהוראת: חסר-נסיון, בור .
