מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
אווילי
|
| הגייה* |
evili
|
| חלק דיבר |
שם־תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
א־ו־ל
|
| דרך תצורה |
אויל + ־ִי
|
| נטיות |
ר׳ אֱוִילִיִים; נ׳ אֱוִילִית, נ"ר אֱוִילִיּוֹת
|
- עברית חדשה מעשה או רעיון שטותי ומטופש.
- לנצח בכל תחרות זו מחשבה אוילית.
- אדם טיפש
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: עוֹד קַח-לְךָ, כְּלִי רֹעֶה אֱוִלִי.“ (זכריה יא, פסוק טו)
1. מן אויל. 2. צורה חלופית לאויל מופיעה פעם אחת במקרא.
- בלשון יוונית קוינה של תרגום השבעים תירגמו את תיבת 'אווילי' מספר הושע במילה שהגייתה אָפּירוס (ᾰ̓́πειρος) בהוראת: חסר-נסיון, בור .
