מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קשה
הגייה * kashe
חלק דיבר תואר, תואר הפועל
מין זכר
שורש ק־שׁ־ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר"ז: קָשִׁים, ר"נ: קָשׁוֹת, נ': קָשָׁה, נ"י: קְשֵׁה־, נ"נ: קְשַׁת־, נ׳ ר"ז: קְשֵׁי־, נ׳ ר"נ: קְשׁוֹת־
יהלום-המינרל הקשה ביותר בטבע (1) כיתוב בסינית-שפה שבעיני רבים נתפשת כקשה בעולם (2) שֶׁאֵינוֹ רַךְ, שֶׁהֶרְכֵּבוֹ קָשׁוּחַ וְהוּא עוֹמֵד תַּחַת לַחַץ.
”בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יְהוָה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ...“ (ישעיהו כז , פסוק א ) "אבל העור הקשה -הרי הוא כעץ, וגורד הדם מעליו" (משנה תורה להרמב"ם, ספר עבודה, הלכות מעשה הקרבנות, פרק ב' ) "וּשאר כל ירקות השדה כגון שמרקעים, והבצלים הקשים ביותר..." (משנה תורה להרמב"ם, ספר טהרה, הלכות טומאת אוכלין, פרק ד' ) "יוֹשֵׁב אַתָּה שָׁבוּר וְנוֹאָשׁ וְאוֹבֵד וְרַק אוֹתוֹ צוּר קָשֶׁה וְדוֹמֵם מֵצִיק..." "אצל", עמ' 127, אורי ניסן גנסין "...יִגְדְּלוּ בִּקְלִפָּה קָשָׁה , כֶּאֱגוֹז וְכַדּוֹמֶה..." "ראשית לימודים א'", ברוך לינדא
לֹא פָּשׁוּט (הֵן גַּשְׁמִית וְהֵן נַפְשִׁית).
"...קָשֶׁה מְאֹד לָאָדָם לְקַבֵּל תּוֹרַת הַנִּסָּיוֹן מִפִּי אֲחֵרִים..." "חטאות נעורים", חלק ב', משה ליב ליליינבלום "...לֹא קָשֶׁה לֶחָכָם לְהָבִין מִדַּעְתּוֹ..." "על פרשת דרכים ב'", עמ' 244, אַחַד העם "וְלִפְעָמִים קָשֶׁה לְהַגִּיד אֵיזֶה גּוֹרֵם הִשְׁפִּיעַ..." "ספרים", זאב ז'בוטינסקי "קָשֶׁה לְהַבְדִּיל שָׁם בֵּין עֲשִׁירִים וּבֵין קַבְּצָנִים..." "ספר הקבצנים", עמ' 90, מנדלי מוכר ספרים ...קָשֶׁה לָהֶן לְהִפָּרֵד זוֹ מִזּוֹ... "בחורף", עמ' 200, י"ח ברנר
גם בסמיכות לְעֹרֶף וּלְפָנִים מִי שֶׁאֵינוֹ מְוַתֵּר עַל נְקַלָּה וְעוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ.
הַמֵּסֵב אִי נוֹחוּת אוֹ הַמֵּסֵב סֵבֶל.
לשון חז"ל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֻמְרָה רַבָּה.
”...אֶת הַדָּבָר הַקָּשֶׁה יְבִיאוּן אֶל מֹשֶׁה, וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפּוּטוּ הֵם“ (שמות יח , פסוק כו ) ”וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה קָשָׁה עַד-מְאֹד, בַּיּוֹם הַהוּא...“ (שמואל ב׳ ב , פסוק יז ) "וכל המטייל אחר אכילתו או שיגע, הרי זה מביא על עצמו חולאים רעים וקשים " (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ה' ) "כִּמְדֻמֶּה שֶׁגַּם פְּסַק דִּין קָשֶׁה זֶה בָּא מִתּוֹךְ חִלּוּף..." "הלכה ואגדה", עמ' 21, חיים נחמן ביאליק
תואר־הפועל בַּחֲרִיפוּת, בְּחֻמְרָה.
המורה גערה קשה באפרת על שלא הכינה שיעוריה.
”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל יְהוֹנָתָן, מִי יַגִּיד לִי; אוֹ מַה יַּעַנְךָ אָבִיךָ קָשָׁה “ (שמואל א׳ כ , פסוק י ) שֶׁהוּא בַּעַל אֹפִי אַכְזָר וָרַע.
”...וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים...“ (שמואל א׳ כה , פסוק ג ) ”וְסִכַּרְתִּי, אֶת-מִצְרַיִם, בְּיַד, אֲדֹנִים קָשֶׁה ...“ (ישעיהו יט , פסוק ד )
[מליצה] שֶׁהוּא גָּדוֹל וְחָזָק.
"...הָאוֹיֵב הַיּוֹתֵר קָשֶׁה וּמְסֻכָּן בָּא..." "מורה נבוכי הזמן, עמ' 58, נחמן קרוכמל
[עממי] מן התנ"ך, קרוב גם אל קש"ח במשמעו העיקרי. השוו גם לארמית: קְשָׁא, וכן לערבית: قَسَا (קרי: קָסָא)- נעשה קשה או אכזר, قَسَاوَة (קרי: קָסָאוָוה)- קשיחות, רשע. אנגלית: hard
ערבית: صَعْب
ספרדית: difícil
עברית חדשה בבוא החורף הכבד מימי הנהרות והאגמים קָשִׁים ונקפאים. לשון המקרא ”אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה ...“ (בראשית מט , פסוק ז ) ”...לֹא יֵשֵׁב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּנוּ-כִּי קָשְׁתָה יָדוֹ עָלֵינוּ...“ (שמואל א׳ ה , פסוק ז ) ”...וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה, מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל“ (שמואל ב׳ יט , פסוק מד ) ”...וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם, תַּקְרִבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו“ (דברים א , פסוק יז ) התעלומה קשתה מִפַּעֲנֵחַ.
אָזַר אֶת כּוֹחוֹ וְאֶת מַאֲמַצּוֹ בְּקֹשִׁי רַב.
[פיוטי] רווח בייחוד עם "עורף" הָפַךְ לְלֹא פָּשׁוּט אוֹ קַל (בְּמוּבָן גַּשְׁמִי אוֹ מֻפְשָׁט).
..."קִשּׁוּ עֹרֶף וְשֵׁן חָרָקוּ/ רַע בָּחֲרוּ וְטוֹב רָחָקוּ"... "מיאנו לשמוע ועצה העמיקו", יוחנן הכהן בן יהושע ...קִשִּׁיתִי עֹרֶף וְהֵעַזְתִּי מֵצַח/ וְהִכְעַסְתִּי אָדֹם וָצַח..." "יחד הרגזתי איום ונורא", יעקב בן דונש בן עקיבא
נדיר נֶהְפַּךְ לְקָשֶׁה.
