פשוט

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: פִּשּׁוּט, פְּשׁוּט.

פָּשׁוּט[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פשוט
הגייה* Pashut
חלק דיבר תואר, תואר הפועל
מין זכר
שורש פ־ש־ט
דרך תצורה בינוני פעול מן קל
נטיות נ': פְּשׁוּטָה, ר"ז: פְּשׁוּטִים, ר"נ: פְּשׁוּטוֹת, נ"י: פְּשׁוּט־, נ"נ: פְּשׁוּטַת־, נ' ר"ז: פְּשׁוּטֵי־
  1. שֶׁאֵינוּ מְסֻבָּךְ אוֹ קָשֶׁה לַהֲבָנָה.
    • "...הדבר נראֶה לי פָּשׁוּט מְאֹד, ולא יִפָּלֵא גם -מן השכל הישר למשפט..." חיים נחמן ביאליק, "דון קישוט", ספר שני
    • "הפשטנים שבהם, שלא הגיעו במעלות הַלִּמּוּד אלא לדף גמרא פָּשׁוּט גְּרֵידָא..." מנדלי מוכר ספרים, "בסתר רעים"
    • "השטחיות מְבינה הכול, והחריפות- כָּל פָּשׁוּט סָתוּם לה." ישראל איתן, "מן הצד"
    • החידה שנחודה הינה פשוטה.
  2. שֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ חֲלָקִים רַבִּים, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְחֻלָּק אוֹ מְפֻצָּל לַחֲלָקִים מְרֻבִּים.
    • "דבר זה יצלח בידינו אם נשתמש בִּכְלִי פָּשׁוּט וָקַל..." ישראל פרנקל, "שומר הבריאות"
    • "וּבוֹרֵא כָּל העצמים הן פְּשׁוּטִים והן מורכבים למגדולם ועד קטנם..." אהרון גומפרץ, "מאמר המדע"
  3. שֶׁמּוּשָׁט וּפָרוּשׂ קָדִימָה.
    • "בָּאִין בידיים קְמוּצוֹת והולכים בידיים פְּשׁוּטוֹת." רבי חייא, מסכת שמחות, פרק ג', הלכה א'
    • "...והיו רַגְלָיו של אבנר פְּשׁוּטוֹת. ואבנר שוכב." "תולדות בן סירא", עמ' 197
  4. שֶהוּא לְלֹא-, שֶׁהוּא מוּסָר וּמוּרָד מִן-.
    • ירדנו אל הנחל פשוטי בגדים.
  5. תה"פ ,בלשון המאוחרת בְּנָקֵל, בְּפַשְׁטוּת.
    • "...מתחנן הירשילי ואומר- אל נדבר עוד "אשכנזית", אלא פָּשׁוּט יהודית." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא", חלק ראשון
    • "...רופא נַעֲלֶה, והוא פָּשׁוּט מחיֶּה מתים..." ראובן בריינין, "בן סורר ומורה"
  6. לשון חז"ל שֶׁאֵינוֹ הָרִאשׁוֹן בַּצֶּאֱצָאִים, שֶׁאֵינֶנּו בְּכוֹר.
  7. שֶׁאֵינוֹ עָקֹם, שֶׁיָּשָׁר הוּא.
  8. שֶׁהוּא רָגִיל וּלְלֹא מְאַפְיֵן יִחוּדִי.
    • "הוּא, חיים, אִיש פָּשׁוּט, אינו יודע חכמות הַרְבֵּה..." י"ח ברנר, "שכול וכישלון"
    • "כִּנּוֹר לו לחושים, כִּנּוֹר פָּשׁוּט מאד..." מנדלי מוכר ספרים, "בעמק הבכא", חלק שלישי
    • "אָבִי הָיָה אִישׁ פָּשׁוּט, תָּמִים כְּכָל-אֲבוֹתָיו, יָרֵא אֶת-אֱלֹהִים וְחָרֵד עַל מִצְוֹתָיו... חיים נחמן ביאליק, "יוֹנָה הַחַיָּט"

גיזרון[עריכה]

  • השורש פש"ט הינו מקראי, וקיימות לו מקבילות בשפות שמיות נוספות, כמו אכדית: pašātu- השמיד, ארמית: פְּשַׁט, ערבית: بَسَطَ (קרי: בַּסַטַ)- פרש דבר או מתחו, וגם הושיט ידו, بَسَّطَ (קרי: בַּסַּטַ)- פישט דבר, עשה דבר לקל יותר .

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

השורש פשט

השורש פ־ש־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

פ־ש־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל פָּשַׁט פּוֹשֵׁט יִפְשֹׁט פְּשֹׁט לִפְשֹׁט
נִפְעַל נִפְשַׁט נִפְשָׁט יִפָּשֵׁט הִפָּשֵׁט לְהִפָּשֵׁט
הִפְעִיל הִפְשִׁיט מַפְשִׁיט יַפְשִׁיט הַפְשֵׁט לְהַפְשִׁיט
הֻפְעַל הֻפְשַׁט מֻפְשָׁט יֻפְשַׁט -אין- -אין-
פִּעֵל פִּשֵּׁט מְפַשֵּׁט יְפַשֵּׁט פַּשֵּׁט לְפַשֵּׁט
פֻּעַל פֻּשַּׁט מְפֻשַּׁט יְפֻשֵּׁט -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּשֵּׁט מִתְפַּשֵּׁט יִתְפַּשֵּׁט הִתְפַּשֵּׁט לְהִתְפַּשֵּׁט