מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
עבד
|
הגייה* |
eved
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
ע־ב־ד
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ עֲבָדִים; עֶבֶד־, ר׳ עַבְדֵי־; כ׳ עַבְדּוֹ, עֲבָדֵינוּ, עַבְדֵיכֶם
|
- אדם שהוא קניינו של אחר למטרות ניצול כוח עבודתו.
- לאחר מלחמת האזרחים בארצות הברית נאסר הסחר בעבדים.
- ”מֵאֵת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיכֶם מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה“ (ויקרא כה, פסוק מד)
- ”לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת־עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת־שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד־בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ“ (ירמיהו לד, פסוק ט)
- לשון המקרא מי שעושה את דבר האל.
- ”וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יהוה“ (דברים לד, פסוק ה)
- ”יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵין־כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת, שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לַעֲבָדֶיךָ הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ בְּכָל־לִבָּם“ (מלכים א׳ ח, פסוק כג)
- ”מִי יִתְּנֵנִי / עֶבֶד אֱלוֹהַּ עוֹשֵׂנִי / וִירַחֲקֵנִי / כָל‑ דּוֹד וְהוּא יַקְרִיבֵנִי!“ (מי יתנני עבד אלוה, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)
- [סלנג] בסאדו־מזוכיזם, זה אשר מציית למלכה.
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עבדות |
השורש עבד
|
השורש ע־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
ע-ב-ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַד
|
עוֹבֵד
|
יַעֲבֹד
|
עֲבֹד
|
לַעֲבֹד
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַד
|
נֶעֱבָד
|
יֵעָבֵד
|
הֵעָבֵד
|
לְ הֵעָבֵד
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיד
|
מַעֲבִיד
|
יַעֲבִיד
|
הַעֲבֵד
|
להַעֲבִיד
|
הֻפְעַל
|
הָעֳבַד
|
מָעֳבָד
|
יָעֳבַד
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
עִבֵּד
|
מְעַבֵּד
|
יְעַבֵּד
|
עַבֵּד
|
לעַבֵּד
|
פֻּעַל
|
עֻבַּד
|
מְעֻבָּד
|
יְעֻבַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
- פעל למען ביצוע מטלה, טרח; עשה מעשה בהשקעת מאמץ או מחשבה כדי להשיג מטרה.
- כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ (בראשית ד, יח)
- שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ (שמות כ, ח)
- א"ד גורדון היה עובד בשדה עד שעות הערב גם בערוב ימיו.
- היה עֶבֶד, עשה לפי מצוותיו של מישהו ללא יכולת לערער.
- וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם וַיַּעַבְדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִים (שופטים ג, ח)
- שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָרָדוּ (בראשית יד, ד)
- קיים פולחנו של אל, הכיר באל כאלהי אמת ומילא אחר מצוותיו.
- אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ (דברים ו, יג)
- וַיַּעַזְבוּ אֶת אדני וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרוֹת (שופטים ב, יג)
- סלנג שכנע בדברים, כבדיחה, במשהו שאינו נכון.
- שדרן הרדיו התקשר למספר אקראי ועבד עליו באמרו שהוא נציג חברת הכבלים.
- א': הירח עשוי מגבינה וגרים עליו אחשדרפנים קטנים וירוקים.
ב': מה, באמת?
א': לא, עבדתי עליך!
- סלנג שיקר, רימה במטרה להשיג דבר.
- קנית את החולצה הזאת במאה ש"ח? עבדו עליך!
השורש עבד
|
השורש ע־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
ע-ב-ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַד
|
עוֹבֵד
|
יַעֲבֹד
|
עֲבֹד
|
לַעֲבֹד
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַד
|
נֶעֱבָד
|
יֵעָבֵד
|
הֵעָבֵד
|
לְ הֵעָבֵד
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיד
|
מַעֲבִיד
|
יַעֲבִיד
|
הַעֲבֵד
|
להַעֲבִיד
|
הֻפְעַל
|
הָעֳבַד
|
מָעֳבָד
|
יָעֳבַד
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
עִבֵּד
|
מְעַבֵּד
|
יְעַבֵּד
|
עַבֵּד
|
לעַבֵּד
|
פֻּעַל
|
עֻבַּד
|
מְעֻבָּד
|
יְעֻבַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
- עשה שינויים בחומר המוצא, העביר אותו בתהליכים, בכדי לקבל את המוצר המבוקש, או את התוצאה המבוקשת.
- ביאליק עיבד את הספר "דון קישוט" ותרגמו לעברית.
- האיכר מעבד את אדמתו, חורש, משדד ומשקה.
- ”הַצָּד צְבִי, הַשּׁוֹחֲטוֹ, וְהַמַּפְשִׁיטוֹ, הַמּוֹלְחוֹ, וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרו, וְהַמּוֹחֲקוֹ, וְהַמְחַתְּכוֹ.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ז, משנה ב)
השורש עבד
|
השורש ע־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
ע-ב-ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַד
|
עוֹבֵד
|
יַעֲבֹד
|
עֲבֹד
|
לַעֲבֹד
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַד
|
נֶעֱבָד
|
יֵעָבֵד
|
הֵעָבֵד
|
לְ הֵעָבֵד
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיד
|
מַעֲבִיד
|
יַעֲבִיד
|
הַעֲבֵד
|
להַעֲבִיד
|
הֻפְעַל
|
הָעֳבַד
|
מָעֳבָד
|
יָעֳבַד
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
עִבֵּד
|
מְעַבֵּד
|
יְעַבֵּד
|
עַבֵּד
|
לעַבֵּד
|
פֻּעַל
|
עֻבַּד
|
מְעֻבָּד
|
יְעֻבַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
- עבר תהליך של עיבוד.
- <לשון המקרא השתמשו בו לעשות עבודה.
- שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אות עברית לא ידועה ,. ”וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ אֲשֶׁר לֹא מָשְׁכָה בְּעֹל.“ (דברים כא, , פסוק ג)
השורש עבד
|
השורש ע־ב־ד הוא שורש מגזרת השלמים.
ע-ב-ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
עָבַד
|
עוֹבֵד
|
יַעֲבֹד
|
עֲבֹד
|
לַעֲבֹד
|
נִפְעַל
|
נֶעֱבַד
|
נֶעֱבָד
|
יֵעָבֵד
|
הֵעָבֵד
|
לְ הֵעָבֵד
|
הִפְעִיל
|
הֶעֱבִיד
|
מַעֲבִיד
|
יַעֲבִיד
|
הַעֲבֵד
|
להַעֲבִיד
|
הֻפְעַל
|
הָעֳבַד
|
מָעֳבָד
|
יָעֳבַד
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
עִבֵּד
|
מְעַבֵּד
|
יְעַבֵּד
|
עַבֵּד
|
לעַבֵּד
|
פֻּעַל
|
עֻבַּד
|
מְעֻבָּד
|
יְעֻבַּד
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
| |
|
- ↑ An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Walli" ,1920" עמוד 111, "āap"