מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- לשון המקרא שָׂם לְלַעַג, צָחַק עַל.
- ”וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי, וְהֶחֱלִף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים; וְלֹא־נְתָנוֹ אֱלֹהִים, לְהָרַע עִמָּדִי.“ (בראשית לא, פסוק ז)
- ”וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי יוֹצֵא מֵעִמָּךְ וְהַעְתַּרְתִּי אֶל־יהוה, וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ, מָחָר: רַק, אַל־יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל, לְבִלְתִּי שַׁלַּח אֶת־הָעָם, לִזְבֹּחַ לַיהוה.“ (שמות ח, פסוק כה)
- ”וַתֹּאמֶר דְּלִילָה, אֶל־שִׁמְשׁוֹן – הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי, וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים...“ (שופטים טז, פסוק י)
- ”וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ, וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ; לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר־שֶׁקֶר, הַעֲוֵה נִלְאוּ.“ (ירמיהו ט, פסוק ד)
- ”הֲטוֹב כִּי־יַחְקֹר אֶתְכֶם אִם־כְּהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהָתֵלּוּ בוֹ.“ (איוב יג, פסוק ט)
| השורש תלל א |
|---|
|
השורש ת־ל־ל א הוא שורש מגזרת הכפולים.
| ת־ל־ל |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
|
|
|
|
|
| נִפְעַל |
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל |
הֵתֵל |
מֵתֵל |
יָתֵל |
הָתֵל |
לְהָתֵל |
| הֻפְעַל |
הוּתַל |
מוּתָל |
יוּתַל |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|
- לשון המקרא הֵתֵל, שָׂם לְלַעַג (ראה לעיל).
- ”וַיְהִי בַצָּהֳרַיִם וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ, וַיֹּאמֶר קִרְאוּ בְקוֹל־גָּדוֹל כִּי־אֱלֹהִים הוּא – כִּי שִׂיחַ וְכִי־שִׂיג לוֹ, וְכִי-דֶרֶךְ לוֹ; אוּלַי יָשֵׁן הוּא, וְיִקָץ.“ (מלכים א׳ יח, פסוק כז)
- ”רֵעַי בִּי יְהַתֵּלוּ/ מַה לְּךָ אֶרֶץ מוֹרָשָׁה?/ שָׁם אִיִּים יֵילִילוּ –/ תּוּר לְךָ אֶרֶץ חֲדָשָׁה!“ (חוּשׁוּ, אַחִים, חוּשׁ, מאת יחיאל מיכל פינס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ה־ת־ל הוא שורש משני מן ת־ל־ל עם האות 'ה' מבניין הפעיל (הֵתֵל) שמוטמעת בתוך השורש כאות הראשונה.[1]
