לדלג לתוכן

אדון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

אָדוֹן

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אדון
הגייה* adon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ד־ן
דרך תצורה משקל קָטוֹל
נטיות ר׳ אֲדוֹנִים, אֲדוֹנֵי־
  1. תואר לגבר, עפ"ר לכבוד.
    • "אדון זליבנסקי מתבקש לפנות לקבלה."
    • אדוני, מה תרצה לשתות?
  2. שליט, בעל אדנות, סמכותי.
    • ”וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (בראשית מה, פסוק ח)
    • סדרת הטלוויזיה "על אדונים ומשרתים" הייתה פופולרית בזמנה.

גזרון

[עריכה]
  • באוגריתית: 𐎀𐎄𐎐 (אַדנ),[1] בכנענית[2] ובארמית קדומה[3] 𐤀𐤃𐤍 (אדן), בתעתיק יווני מכנענית ΑΔΟΥΝ[4] וכן בכנענית מאוחרת בה נחלשו העיצורים הגרוניים גם 𐤏𐤃𐤍 (עדן)[5] או 𐤇𐤃𐤍 (חדן)[6]. בכנענית לעתים נשמטה הגיית הא' התחילית, כפי שמעיד התעתיק DONNI (אדוני) בפוינולוס.[7] מהשם הכנעני נגזר שם האל היווני אדוניס.[8][9][10][11][12]

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכה]
  • "adn" ; Terms Related to the Family in Ugaritic by WILFRED G. E. WATSON

הערות שוליים

[עריכה]
  1. לוחות UT 62, 77, 137, 606
  2. KAI 14, 18, 19, 26, 37, 40, 43, 61, 63, 66, 68, 71, 72, 77, 78, 79, 85, 86, 97, 98, 99, 102, 103, 104, 105, 106, 108, 109, 110, 111, 112, 113, 114, 116, 118, 119, 127, 129, 137, 162, 164, 296, 297, 298, 299; ראו גם אלפי כתובות נדר פיניקיות שפתחו ב"לדבת לתנת פנ בעל ולאדן לבעל חמן"
  3. KAI 266
  4. KAI 175
  5. KAI 109
  6. RÉS 340
  7. Cyrus H. Gordon, Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters, Journal of the American Oriental Society 88, 1968, עמ' 285–289
  8. Burkert, Walter (1985), Greek Religion, Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press, ISBN 0-674-36281-0, pp. 176-177
  9. Cyrino, Monica S. (2010), Aphrodite, Gods and Heroes of the Ancient World, New York City, New York and London, England: Routledge, ISBN 978-0-415-77523-6, p. 97
  10. R. S. P. Beekes, Etymological Dictionary of Greek, Brill, 2009, p. 23.
  11. Botterweck, G. Johannes; Ringgren, Helmer (1990), Theological Dictionary of the Old Testament, vol. VI, Grand Rapids, Michigan: Wm. B. Eerdmans Publishing Co., ISBN 978-0-8028-2330-4, pp. 59-74
  12. West, M. L. (1997), The East Face of Helicon: West Asiatic Elements in Greek Poetry and Myth, Oxford, England: Clarendon Press, p. 57, ISBN 0-19-815221-3