מן המקרא ניתן ללמוד שברבות השנים והשינויים במבנה החברה, השתנה גם משמעות המושג "נשיא":
בתקופת האבות נשיא משמעותו "ראש בית אב" - ”אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם, לְאֻמֹּתָם.“ (בראשית כה, פסוק טז)
בתקופת הנדודים וההתנחלות משמעות "נשיא" היתה בהוראת ראש שבט - ”וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר וְנָשִׂיא לִבְנֵי יִשָּׂשכָר נְתַנְאֵל בֶּן-צוּעָר.“ (במדבר ב, פסוק ה)
בתקופת בית שני נשיא הסנהדרין היה הסמכות-הדתית והלאומית העליונה.
ארמית גלילית "נסייא". במגילות בר כוכבא - "שמעון בר כוסבה הנסי" [1],יתכן מלשון "נס" שכן בתעודות אחרות מופיעה התיבה - נשי (נשיא) או שהיה זה עדיין שלב המעבר בלשון העברית בו טרם נתקבעו חילופי שין-סמך, בתקופה זו בולט סגנון כתיבה מקוצר כגון, נבי (נביא), להבי (להביא), וכיו"ב.
מצרית קדומה, נְשׂוֹ,נְשׂוֹת . ראו: A41) nsw) היה כנוי למלך מצרים עילית . מופיע גם בצורת nswt. שימש גם בהוראה כללית של 'מלך', מן המילה המצרית נגזרה תיבת 'נְשׂ-שׁ' ns-š בהוראת רשמי . להלן הרוגליף בהגיית - 'נְשׂוֹ' (קרוי ע"ש מלך-אראוס) . ציין גם כנוי גוף 'אני','אנוכי' .
רמב"ן: "ונשיא בעמך לא תאור" – הנישא על העם, והוא המלך... ולא נתבאר אם יכנס בכלל הנשיא ראש סנהדרי גדולה שנקרא נשיא בגמרא, והרב רבי משה אמר שהוא בכלל האזהרה הזו (רמב"ם בס' המצות ל"ת שטז ובהלכות סנהדרין כו א)... א"כ יאמר לא תאור כל נשיא בעם שהוא ראש שררה על כל ישראל, בין שתהיה השררה ההיא בממשלת מלכות, בין שתהיה ממשלת תורה, כי נשיא הסנהדרין הוא במעלה העליונה בשררת התורה.
ערך בוויקיפדיה: נשיא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשיאים