עב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עָב א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עב |
| הגייה* | av, ov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר ונקבה |
| שורש | ע־ו־ב |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר׳ עָבִים או עָבוֹת; עַב־, ר׳ עָבֵי־ או עֲבוֹת־ |
- לשון המקרא מסה של טיפות מים הנוצרת כתוצאה מהתעבות של אדי מים המרחפים באוויר.
- ”וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה.“ (מלכים א׳ יח, פסוק מה)
- ”יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם עָבִים נָטְפוּ מָיִם.“ (שופטים ה, פסוק ד)
- ”וְלִרְקִיעַ הַתְּכֵלֶת בַּת-יְחִידָה בְאֶמְצַע: / עָב יְחִידָה, לְבָנָה וּקְטַנָּה“ (וְאִם יִשְׁאַל הַמַּלְאָךְ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”הַקַּיִץ גֹּוֵעַ מִתּוֹךְ זָהָב וָכֶתֶם / וּמִתּוֹךְ הָאַרְגָּמָן / שֶׁל-שַׁלֶּכֶת הַגַּנִּים וְשֶׁל-עָבֵי עַרְבָּיִם / הַמִּתְבּוֹסְסוֹת בְּדָמָן“ (הקיץ גוע, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גזרון[עריכה]
- משפה קדם אינדו ארופית *h₂ep- הְאֱפְּ= מים ,גוף מיימי. ובפרסית-תיכונה אָבּ ; آب גם במשמעות נוזל,נהר,מיץ,וכשם תואר במשמעות : "כבוד".
- בנגוד לענן, ובלשון הסופר המקראי, "עב" הוא המסמל את את ירידת הגשמים ומתוך 29 הקרויות מסתבר שעשר מהן מקושרות לתופעת הגשם ובלמעלה ממחצית ההקרויות מקושר העב למטר ומים . גזניוס, בן יהודה ואחרים מקשרים בהגדרותיהם המילוניים בין ה"גשם" ל"עב". ובמקרא עבים מתוארים כענני שכבות נמוכים. בערבית של צפון ארץ ישראל(פלסתינא) - ע'ים ġēm . ובדרומה - ע'ין ġēn [1].
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
סימוכין[עריכה]
- ↑ זיהוי "ענן" ו"עב" במקרא חנוך אלון - זיהוי "ענן" ו"עב" במקרא, לא' ג' (ניסן תשכ"ז)
עָב ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עב |
| הגייה* | ׳av |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ו־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ עָבִים; נ׳ עָבָה, נ"ר עָבוֹת |
- לשון חז"ל עָבֶה, גדול וגס.
- "כדי לזבל כרישה חול גס כדי ליתן על מלא כף סיד קנה כדי לעשות קולמוס אם היה עב או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס" (תלמוד ירושלמי, סדר מועד, מסכת שבת, פרק ח', דף נ"ו)
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
תרגום[עריכה]
עָב ג (גם: עֹב)[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עב, עוב |
| הגייה* | av, ov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ע־ב־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | הריבוי לפי "עֹב": ר׳ עֻבִּים; ס"ר עֻבֵּי־ |
- לשון המקרא קוֹרַת עֵץ אֲרֻכָּה וְעָבָה.
- ”וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם.“ (מלכים א׳ ז, פסוק ו)
- ”וְחַלּוֹנִים אֲטֻמוֹת וְתִמֹרִים מִפּוֹ וּמִפּוֹ אֶל כִּתְפוֹת הָאוּלָם וְצַלְעוֹת הַבַּיִת וְהָעֻבִּים.“ (יחזקאל מא, פסוק כו)
- עברית חדשה קורת תמך אופקית בגשרים, בניינים וכו'; (ימאות) כל אחת מקורות העץ או הפלדה האורכיות הנושאות על גבן את הסיפון של אונייה או ספינה.
גיזרון[עריכה]
- אולי מן עבה (עפ"י אבן שושן, 2003).
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
פרשנים מפרשים[עריכה]
- ”"וצלעות הבית והעובים". פי' מצויירים היו לכתפות האולם כמו ציור צלעות הבית שהן הקירות והעבים שהן קרשי התקרה. ומפני שהן עבים נקראו עובים.“ (פירוש ליחזקאל, מאת חננאל בן חושיאל, התאריך לא ידוע, המחבר נפטר בסביבות 1057, באתר מאגרים)
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קורת סיפון אורכית באונייה
|