לדלג לתוכן

נצר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: נִצֵּר.

נֵצֶר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נצר
הגייה* netzer
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־צ־ר
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ נְצָרִים
נצרים של עץ תפוח.
  1. (בוטניקה) החלק העל־קרקעי של הצמח.
    • ”וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ וְיָבֹא אֶל-הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק.“ (דניאל יא, פסוק ז)
    • ”סִגְנָיוֹת שֶׁל עָלִין, טְהוֹרוֹת. שֶׁל נְצָרִין, טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת כליםפרק טז, משנה ה)
  2. בהשאלה: מיוצאי חלציו של אדם.
  3. שם פרטי
    • ”חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ ליֶשׁׁוֹ, מִתָּאִי נַקַּאי נֵצֶר וּבֹנֵי וְתוֹדָה אַתְּיוּהוּ לְמֵתי אָמַר לְהוּ מָתַי יֵהָרֵג הַכּתִיב מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף מג, עמוד א)

גזרון

[עריכה]
  • מעבר בין המשמעויות ניתן למצוא בפסוק הבא: ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.“ (ישעיהו יא, פסוק א)
  • על מעתק ההגאים צ־ט ראו בגזרון של הפועל נָצַר; בשמות פרטיים-אדומיים שהתגלו בכתובות מן אידומיאה שבדרום ישראל מופיעים השמות : קוּסְלְנָצֵרנטִרָא, ובכך ניכר מעתק ההגאים בין עברית לארמית-מלכתית.[1][2]

צירופים

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

החלק העל קרקעי של הצמח

  • אנגלית: shoot‏‏‏‏

אחד מבניו של אדם

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נצר

נָצַר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נצר
שורש וגזרה נ־צ־ר
בניין פָּעַל (קַל)
  1. (ספרותית) שמר, הגן.
    • ”אֲנִי יְהוָה נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה (ישעיהו כז, פסוק ג)
    • ”כִּי יֶשׁ-יוֹם, קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם; קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.“ (ירמיהו לא, פסוק ה)

גזרון

[עריכה]
  • מן המקרא. באות השורש השנייה ניכרים חילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ, במקבילות בשפות שמיות אחרות:
    • אוגריתית 𐎐𐎙𐎗 (נעֿר).[3] הפועל נפוץ מאוד בכתבי אוגרית בפתיחת מכתבים: 𐎊𐎌𐎍𐎎𐎟𐎍𐎋𐎟𐎛𐎍𐎎𐎟𐎚𐎌𐎍𐎎𐎋𐎟𐎚𐎙𐎗𐎋 (יִשְלם לך, אֵלים יִשְלמוך יִנצרוך), המצוי גם במכתבים באכדית מאוגרית.[4][5]
    • אכדית naṣāru; הפועל מופיע בשמותם האכדיים של מלכים שונים כמו נבוכדנצר. בכתובות המלכותיים המיוחסין לתגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיע כשם עצם - nāṣiru בהוראת-"מִשׁמָר".[6]
    • ארמית נטר[7], ארמית-סורית, ܢܛܰܪ או ܢܛܲܪ‎ נטַר. מכאן גם לעברית מקראית נטר: ”שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי (שיר השירים א, פסוק ו)
    • ערבית, نَظَرَ (נָטָ'רָ).
    • געז נָצִירֲ בהוראת "הביט", "בחן בעיניו", ובהתחלפות צ' - ט', נגזרה תיבת "נטר" בהוראת "שמר".[8]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: guard‏‏‏‏

ראו גם

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. למשל, בתיבת נצר⮀נטר המופיעה בגלוסר השמות בצורת נזר: "...בְּ-26 לֶאֱלוּל שְׁנָת מִן טָחוֹן תַּמּוּז מֻשְּׁכוּ לְקוּסְלְנָצֵר בַּר וִיהוּכַל..." "...קוֹסְנְתָּן עַדְרָמְרָאן נטִרָא..." (JA 168,-JA 414 Idumea)
  2. מאת-אוהד כהן, קוסיהב / בעליתן / קוסנתן / נתנמרן / נתני / קוסוהב / נתנבעל - QWSYHB / BʿLYTN / QWSNTN / NTNMRN / NTNY / QWSWHB / NTNBʿL: על חשיבותם של שמות פרטיים מאדומיה להבנת מציאות הלשון בארץ ישראל בתקופה הפרסית; שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כו‎ (תש"ף / 2020, עמ'-263)
  3. לוחות UT 49 IV, 50, 51 I, 51 VIII, 95, 101, 117, 138, 1013, 1015, 1016, 1018, 1019, 2009, 2010, 2059, 2061, 2065
  4. François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria. Archéologie, Art et histoire 16, 1935, עמ' 190
  5. תבנית:צ-מאמר
  6. THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-15
  7. http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=n%2Br%20V&cits=all
  8. א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "הלל" עמ'372