נצר
מראה
יש להוסיף לדף זה את הערך: נִצֵּר.
נֵצֶר
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נצר |
הגייה* | netzer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־צ־ר |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ נְצָרִים |
- (בוטניקה) החלק העל־קרקעי של הצמח.
- ”וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ וְיָבֹא אֶל-הַחַיִל וְיָבֹא בְּמָעוֹז מֶלֶךְ הַצָּפוֹן וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק.“ (דניאל יא, פסוק ז)
- ”סִגְנָיוֹת שֶׁל עָלִין, טְהוֹרוֹת. שֶׁל נְצָרִין, טְמֵאוֹת.“ (משנה, מסכת כלים – פרק טז, משנה ה)
- בהשאלה: מיוצאי חלציו של אדם.
- ”שמעון קורש היה נצר מבני אמידים ואנשים ידועים בעמם.“ (בְּמֶרְחֲבֵי עִיר, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ואינני נצר של משפחה הגונה, שעלתה לגדולה, למצוא חפץ (במחיר רוּבּל וקוֹפּיקוֹת) בספר תולדותיה“ (הסנדל למינהו, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- שם פרטי
- ”חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ ליֶשׁׁוֹ, מִתָּאִי נַקַּאי נֵצֶר וּבֹנֵי וְתוֹדָה אַתְּיוּהוּ לְמֵתי אָמַר לְהוּ מָתַי יֵהָרֵג הַכּתִיב מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף מג, עמוד א)
גזרון
[עריכה]- מעבר בין המשמעויות ניתן למצוא בפסוק הבא: ”וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה.“ (ישעיהו יא, פסוק א)
- על מעתק ההגאים צ־ט ראו בגזרון של הפועל נָצַר; בשמות פרטיים-אדומיים שהתגלו בכתובות מן אידומיאה שבדרום ישראל מופיעים השמות : קוּסְלְנָצֵר⮀נטִרָא, ובכך ניכר מעתק ההגאים בין עברית לארמית-מלכתית.[1][2]
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]החלק העל קרקעי של הצמח
- אנגלית: shoot
אחד מבניו של אדם
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: נצר |
נָצַר
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נצר |
שורש וגזרה | נ־צ־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- (ספרותית) שמר, הגן.
גזרון
[עריכה]- מן המקרא. באות השורש השנייה ניכרים חילופי צ־ט בעקבות חילופי עֿ־טֿ, במקבילות בשפות שמיות אחרות:
- אוגריתית 𐎐𐎙𐎗 (נעֿר).[3] הפועל נפוץ מאוד בכתבי אוגרית בפתיחת מכתבים: 𐎊𐎌𐎍𐎎𐎟𐎍𐎋𐎟𐎛𐎍𐎎𐎟𐎚𐎌𐎍𐎎𐎋𐎟𐎚𐎙𐎗𐎋 (יִשְלם לך, אֵלים יִשְלמוך יִנצרוך), המצוי גם במכתבים באכדית מאוגרית.[4][5]
- אכדית naṣāru; הפועל מופיע בשמותם האכדיים של מלכים שונים כמו נבוכדנצר. בכתובות המלכותיים המיוחסין לתגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיע כשם עצם - nāṣiru בהוראת-"מִשׁמָר".[6]
- ארמית נטר[7], ארמית-סורית, ܢܛܰܪ או ܢܛܲܪ נטַר. מכאן גם לעברית מקראית נטר: ”שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי“ (שיר השירים א, פסוק ו)
- ערבית, نَظَرَ (נָטָ'רָ).
- געז נָצִירֲ בהוראת "הביט", "בחן בעיניו", ובהתחלפות צ' - ט', נגזרה תיבת "נטר" בהוראת "שמר".[8]
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: guard
ראו גם
[עריכה]- נוצרי[דרושה הבהרה]
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ למשל, בתיבת נצר⮀נטר המופיעה בגלוסר השמות בצורת נזר: "...בְּ-26 לֶאֱלוּל שְׁנָת מִן טָחוֹן תַּמּוּז מֻשְּׁכוּ לְקוּסְלְנָצֵר בַּר וִיהוּכַל..." "...קוֹסְנְתָּן עַדְרָמְרָאן נטִרָא..." (JA 168,-JA 414 Idumea)
- ↑ מאת-אוהד כהן, קוסיהב / בעליתן / קוסנתן / נתנמרן / נתני / קוסוהב / נתנבעל - QWSYHB / BʿLYTN / QWSNTN / NTNMRN / NTNY / QWSWHB / NTNBʿL: על חשיבותם של שמות פרטיים מאדומיה להבנת מציאות הלשון בארץ ישראל בתקופה הפרסית; שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כו (תש"ף / 2020, עמ'-263)
- ↑ לוחות UT 49 IV, 50, 51 I, 51 VIII, 95, 101, 117, 138, 1013, 1015, 1016, 1018, 1019, 2009, 2010, 2059, 2061, 2065
- ↑ François Thureau-Dangin, Une lettre assyrienne à Ras Shamra, Syria. Archéologie, Art et histoire 16, 1935, עמ' 190
- ↑ תבנית:צ-מאמר
- ↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-15
- ↑ http://cal.huc.edu/oneentry.php?lemma=n%2Br%20V&cits=all
- ↑ א. ז. אשכלי ,"מקורות לאוצר המלים העברי: חומר-אטימולוגיה מתוך הלשונות השמיות-הדרומיות", ז' (תרצ"ו), "הלל" עמ'372