מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעט
הגייה * me'at
חלק דיבר תואר, תואר הפועל
מין
שורש מ־ע־ט א
דרך תצורה משקל קְטָל
נטיות ר׳ מְעַטִּים, נ׳ מְעַטָּה, נ"ר מְעַטּוֹת; הפסק: מְעָט
גם עם אותיות בכל"ם לפניה שֶׁאֵינוֹ רַב, שֶׁכַּמּוּתוֹ קְטַנָּה הִיא.
”פָּנֹה אֶל-הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט ...“ (חגי א , פסוק ח ) ”יִהְיוּ יָמָיו מְעַטִּים ; פְּקֻדָּתוֹ, יִקַּח אַחֵר“ (תהילים קט , פסוק ח ) "האדמה פורייה אבל מלאה אבנים, תּבוּאָתָהּ טוֹבָה אֲבָל מְעַטָּה ..." שמשון בלוך , "שבילי עולם א'" "...המבטיחים להם הכנסה רבה תמורת עבודה מְעַטָּה ..." אַחַד העם , "אמת מארץ ישראל", גיליון 127 "הַמְעַטִּים הבטלנים וּמוֹרדי הָאור בבית המדרש?..." מרדכי זאב פיירברג , "הצללים", עמ ' 158 תה"פ בְּמִדָּה לֹא רַבָּה, בְּכַמּוּת קְטַנָּה.
”וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ; וַיֹּאמֶר, הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ“ (בראשית כד , פסוק יז ) ”זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה; וּמְעַט תֶּאֱסֹף, כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה“ (דברים כח , פסוק לח ) ”וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט ...“ (זכריה א , פסוק טו ) מן המקרא, השוו לאכדית: matu, ארמית: מַעֵט, וכן בערבית: مَعَطَ (קרי: מַעַטַ)- דילל הַשֵּׂעָר.
פָּחֲתָה כַּמּוּתוֹ, צֻמְצַם מִסְפָּרוֹ.
”...וּקְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם תְּנוּ לַאֲנָשִׁים, וְתֵלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת; וּרְבוּ שָׁם, וְאַל תִּמְעָטוּ “ (ירמיהו כט , פסוק ו ) ”וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה, וְקוֹל מְשַׂחֲקִים; וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ ...“ (ירמיהו ל , פסוק יט ) "...וימים עוברים מבלי שֶׁסִּבְלוֹן הרבבות יִמְעַט ..." י"ח ברנר , "לפנים ולאחור", עמ' 585 "...ואולם בעונות הדור מָעֲטוּ אבירי אֱמת בארץ..." ח"נ ביאליק , "דון קישוט, ספר שני פועל מקראי (קראו עוד לעיל).
לשון המקרא ”בַּיּוֹם שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ ...“ (קהלת יב , פסוק ג ) גָּרַע מֵהַכַּמּוּת, הִפְחִית.
"רב לך אדם מתועבותיך מַעֵט רוע מעשיך..." סעדיה הגאון , "תוכחה" "וכשם שהוא מְמַעֵט באכילתו כך הוא מְמַעֵט באכילתה..." (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת מעשר שני, דף ט"ו, א', פרק ג' ) "כל מי שקנה שלושה אילנות [...] אם הגדילו והוציאו חוטר, יקוץ אותו כדי שלא ימעט הדרך על בעל השדה" (משנה תורה להרמב"ם, ספר קניין, הלכות מכירה, פרק ה' )
בעיקר בבינוני קָטְנָה בּוֹ הַכַּמּוּת, נִפְחַת מִן מִדָּתוֹ.
"יש גפן שיֵּינָהּ מְרֻבֶּה, יש גפן שיֵינָהּ מְמֻעָט " (משנה, סדר טהרה, מסכת נידה, פרק ט', י"א ) "מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובים הבנים יירשו והבנות ייזונו נכסים ממועטין ..." (תלמוד ירושלמי, סדר נזיקין, מסכת בבא בתרא, דף כ"ו, ב', פרק ט' )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעוט
הגייה * ma'ot
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש מ־ע־ט ב
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ מְעֻטָּה, נ"ר מְעֻטּוֹת
נאמר על חרב מֻשְׁחָז וּמְצֻחְצָח הֵיטֵב.
”לְמַעַן לָמוּג לֵב, וְהַרְבֵּה הַמִּכְשֹׁלִים עַל כָּל שַׁעֲרֵיהֶם, נָתַתִּי אִבְחַת חָרֶב; אָח עֲשׂוּיָה לְבָרָק, מְעֻטָּה לְטָבַח“ (יחזקאל כא , פסוק כ ) "וגם אל ביתו (של אחיטוב) באו אנשים מצבא המלחמה [...] וְחַרְבָּם מְעֻטָּה לטבח." משה מנדלסון , "קהלת מוסר", עמ' 4 בהשאלה שֶׁמָּשְׁחָז הֵיטֵב.
"...חנית להבת שש מאות מְעֻטָּה להורגים..." סעדיה הגאון , "יוצרות לשבתות השנה", "אתו חנפי לב בזרוע, תצא" מילה סתומה המופיע אחת במקרא, והובנה לפי ההקשר. [ 1]
↑ יש הרואים בכתיב "מָעֹט" טעות המחבר, וכי כתוב, כביכול, "מָרֹט". כמו כן, יש הרואים כאן את הצורה "מְעֻטָּה" מן השורש עט"ה בבניין פועל, שעניינו כיסוי (רד"ק), דהיינו החרב מכוסה בנדנהּ.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעט
הגייה * ma' at
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ע־ט ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
נדיר [פיוטי] "אֵלֶּה בְּהַצְהָלָה וָשַׁעַט, וְאֵלֶּה בְּצִחְצוּחַ וָמַעַט ..." שלמה הבבלי , מתוך: "סליחות", "אלה בשלישמו ואלה בפרישמו בקרב" ככל הנראה גזירה מן המילה היחידאית "מְעֻטָּה", המופיעה במקרא, ומובנה המקובל הוא תואר המעיד על היות החרב מושחזה ומצוחצחה.
