קמעה

קִמְעָה או קִמְעָא[עריכה]

מעט, בכמות קטנה.
- ”הַמּוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, הוֹצִיא הַרְבֵּה וְאָכַל קִמְעָא, קִמְעָא וְאָכַל הַרְבֵּה, מַה שֶּׁהוֹצִיא הוֹצִיא, מַה שֶּׁאָכַל אָכַל.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ח, משנה ה)
- ”אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, וְכִי מָה אִכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין, וַהֲלוֹא אוֹכְלִין בֵּין מֵהַרְבֵּה וּבֵין מִקִּמְעָא.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ג, משנה ז)
- אלא מה הקדוש ברוך הוא עושה? מתגלה להם קמעא קמעא (מדרש תנחומא, פרשת דברים, סימן א)