מלאך
מַלְאָךְ
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מלאך |
| הגייה* | mal'akh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־א־ך |
| דרך תצורה | משקל מַקְטָל |
| נטיות | ר׳ מַלְאָכִים; מַלְאַךְ־, ר׳ מַלְאֲכֵי־ |
- לשון המקרא שְליח אלוהים, בריה על־אנושית המתווך בין בני־האדם ובין האל.
- ”וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻּצָב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ“ (בראשית כח, פסוק יב)
- ”דתני רבי חייא: כמין קול נשמע בעזרה, שבא מלאך וחבטו על פניו“ (בבלי, מסכת יומא – דף יט, עמוד ב)
- ”אֲנִי מַלְאָךְ וְהֵם אַנְשֵׁי עֲמֹרָה / וְאַתָּה לוֹט אֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם“ (עלה אליי, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- ”בְּנִי, נִשְׁמָתְךָ אַיֶּהָ? – / שׁוּט בָּעוֹלָם, בַּקְּשֶׁנָּה, מַלְאָכִי!“ (ואם ישאל המלאך, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- במקרא, בניגוד לדמוי המקובל כיום, לא תוארו המלאכים כבעלי כנפיים.
- לפי המסורת היהודית מלווים את החוזר מבית־הכנסת מלאכים.
- לשון המקרא [ארכאי] שליח, אדם המבצע שליחות.
- ”וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים אֶל בֵּית דָּוִד לְשָׁמְרוֹ וְלַהֲמִיתוֹ בַּבֹּקֶר...“ (שמואל א׳ יט, פסוק יא)
- ”רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ“ (יהושע ו, פסוק יז)
- ”וַיְמַהֵר הַכֶּשֶׂב מַלְאָךְ לִשְׁלוֹחַ / וּבַעֲלֵי הַבְּרִית אֻסְּפוּ אַרְבַּעְתָּמוֹ.“ (הפרה, הכבש והגדי בברית עם הארי, מאת יהודה לייב גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- עברית חדשה בהשאלה מן (1): אדם טוב־לב.
- הוא עזר לאישה מבוגרת לחצות את הכביש – ממש מלאך!
- עברית חדשה [עסקים] בהשאלה מן (3): אדם פרטי המשקיע בחברת הזנק מהונו האישי.
גזרון
[עריכה]- במקור 'שליח', משורש שמי משותף: ל-א-ך ומשדה סמנטי - 'שליחה' (sending). הפועל 'לאך' נשתכח בעברית אך קיים באוגריתית: לאך 'שלח (מסר)',[1][2] כפועל בערבית لأك (לאךֳ) 'לשלוח (מסר)',[3] (ראו:لأك) המילה קימת בתצורה דומה גם בלשון געז.[2]. הדים להימצאות אותו שורש מצויים במילה: 'מלאכה' בהוראות הדנות בעינינים של 'שליחות, משימה' (בארמית, רק משמע טהור זה קיים)[4] ומשם בהשאלה 'עבודה, מקצוע' (כמו בביטוי 'משלח יד').
- מקביל לאוגריתית: 𐎎𐎍𐎀𐎋 (מלאַך); ארמית: מַלְאֲכָא; געז: mlɨʾək) መልአከ); ערבית: مَلَاك (מַלַאכּ), פיניקית 𐤌𐤋𐤀𐤊 (מלאך)[5]. כבר בכתבי אוגרית משמשת המילה בשתי המשמעויות: שליח כלשהו,[6] וגם שליח מטעם האלים.[7]
- בתרגום השבעים של המקרא ליוונית, תורגמה המילה על שתי משמעויותיה המקראיות (שליח בשר ודם ושליח האל) בצורה הומוגנית (אחידה) בהגיית: אַנְגֶ'לוֹס angelos) ἄγγελος). כאשר התגלגלה המילה היוונית אל השפה הלטינית העדיפו להפריד את שתי המשמעויות למילים שונות: אנגלוס angelus (שליח האל) ובשם שהגייתו: נונטיוס nuntius (שליח בשר ודם). מכאן התגלגלה המילה הלטינית angelus לשאר השפות האירופיות: angel באנגלית, Engel בגרמנית, ángel בספרדית ועוד.
פרשנים מפרשים
[עריכה]לדעת ר"א אבן עזרא מלאך נגזר מן מלאכה כלומר עושה מלאכת שולחו ראו במילה מַלְאֲכָה ”מלאכותיך“ (תהלים עג, פסוק כח), ”הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד יְהוָה עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתבנית“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יט).
צירופים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה] שליח אלוהים
אדם המבצע שליחות
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: מלאך |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מלאכים |
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 482
- ↑ 2.0 2.1 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 71
- ↑ Hans Wehr, J. Milton Cowan, The Hans Wehr Dictionary of Modern Written Arabic, 4th Edition
- ↑ CAL.
- ↑ A Comparative Semitic Lexicon of the Phoenician and Punic Languages, Richard S. Tomback
- ↑ למשל מכתב KTU2 2.76
- ↑ למשל לוח KTU2 1.2 I, ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 62–71