מלאך חבלה

מַלְאַךְ חַבָּלָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלאך חבלה
הגייה*	mal'akh khabala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ל־א־ך; ח־ב־ל
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ מַלְאַכֵי חַבָּלָה

1. לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): מלאך המקטרג על הבריות ומנסה להפילן בעברות ולגרום להן לחטוא.

   • ”ואמרי לה אסתלגנית של מלאכי חבלה מצפין לו לאדם ואומרים אימתי יבא אדם לידי אחד מדברים הללו וילכד“ (בבלי, מסכת ברכות – דף נא, עמוד א)
   • ”הראני פרסיים אמר ליה דומים לחיילות של בית דוד, הראני חברין דומין למלאכי חבלה, הראני ישמעאלים דומין לשעירים של בית הכסא“ (בבלי, מסכת קידושין – דף עב, עמוד א)

גזרון

• המקור לקוח מעולם השדים הבבלי: כשם תואר 'חֲבּילוּ' ḫăbîlu בהוראת שד-מזיק נגזרת ממנה היא המילה בהגיית חבּלא 𒄩𒁀𒇻 שהוראתה דיכוי,הפקרות,פשע .

מילים נרדפות

• מזיק
• רוח רעה
• שד

ניגודים

• מלאך

תרגום

• איטלקית: tristo mietitore‏‏‏‏
• איסלנדית: maðurinn með ljáinn‏‏‏‏
• אנגלית: grim reaper‏‏‏‏
• אספרנטו: falĉilulo‏‏‏‏
• אפריקנית: skoppensboer‏‏‏‏
• גרמנית: Sensenmann‏‏‏‏
• דנית: manden med leen‏‏‏‏
• הולנדית: magere hein‏‏‏‏
• ויאטנמית: tử thần‏‏‏‏
• יפנית: 死神‏‏‏‏
• סינית: 死神‏‏‏‏
• סיציליאנית: smrt‏‏‏‏
• ספרדית: parca‏‏‏‏
• פולנית: śmierć‏‏‏‏
• פורטוגלית: ceifador sinistro‏‏‏‏
• פינית: viikatemies‏‏‏‏
• צ'כית: smrtka‏‏‏‏
• צרפתית: faucheuse‏‏‏‏
• קוריאנית: 사신‏‏‏‏
• קרואטית: smrt‏‏‏‏

ראו גם

• קטגור

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מלאך