יצא

יָצָא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	יצא
שורש וגזרה	י־צ־א,גזרת נפ"יו+גזרת נל"א
בניין	פָּעַל (קַל)

1. חצה את תחומו הפנימי של מקום מסוים, עבר אל מחוץ למקום שהיה בו, עבר מתחום אחד אל תחום אחר ; הלך לדרכו, עזב.

   • ”כָּל-הַחַיָּה כָּל-הָרֶמֶשׂ וְכָל-הָעוֹף כֹּל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן-הַתֵּבָה.“ (בראשית ח, פסוק יט)
   • ”לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.“ (שיר השירים ז, פסוק יב)
   • ”...וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן-הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים.“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כד)
   • ”אַךְ לִפְנֵיהֶם שׁוֹשָׁן עָבַר/ מֶלֶךְ, כִּי עָל הוּרָם כִּסְּאוֹ./ יָצָא מִבֵּין מִשְׁמַר-עָלָיו/ וַיְשַׁנֶּה אֶת בִּגְדֵי כִלְאוֹ...“ (כָּתְנוֹת פַּסִּים, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
   • ”...בְּדַקְתֶּם נַעֲלֵיכֶם? טִלֵּאתֶם אַדַּרְתְּכֶם?/ צְאוּ הָכִינוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה!“ (הַקַּיִץ גֹּוֵעַ, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. החל במעשה; התחיל במעשה בריש גלי, לידיעת הציבור.

   • ”כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ...“ (דברים כ, פסוק א)
   • ”...שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל.“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ה)
   • החברה יצאה במסע פרסום נרחב.

3. לשון המקרא עשה את צרכיו.

   • ”וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ.“ (דברים כג, פסוק יג)

4. היה לאחר סיום ארוע או תהליך, נבע והתקבל מתהליך או ממעשה.

   • ”גַּם מֵאֵת זֶה תֵּצְאִי וְיָדַיִךְ עַל-רֹאשֵׁךְ כִּי-מָאַס יְהֹוָה בְּמִבְטַחַיִךְ וְלֹא תַצְלִיחִי לָהֶם.“ (ירמיהו ב, פסוק לז)
   • הוא יצא מן התאונה בשריטות קלות בלבד.
   • גם אני עשיתי את החישוב ויצא לי מספר אחר לגמרי.
   • שכחתי את העוגה בתנור והיא יצאה קצת שרופה.

5. נחלץ, התחמק.

   • ”לָכֵן, כֹּה אָמַר יְהוָה, הִנְנִי מֵבִיא אֲלֵיהֶם רָעָה אֲשֶׁר לֹא-יוּכְלוּ לָצֵאת מִמֶּנָּה וְזָעֲקוּ אֵלַי וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם.“ (ירמיהו יא, פסוק יא)

6. [עממי] הצטייר באור מסוים, התברר כ־.

   • ”כִּי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי; בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵא.“ (איוב כג, פסוק י)
   • אולי השגת מה שרצית, אבל אתה יוצא מאוד רע מכל הסיפור הזה.
   • יצאת צדיק!

7. [עממי] בילה.

   • בכל ערב שישי נוהג דן לצאת עם חבריו.

גזרון

• מקראי. מקביל לאכדית וַצוּ waṣû (מאוחר יותר: aṣu) וארמית יְעָא 'יצא, צץ, פרח' (חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ).

צירופים

• וכיוצא בזה (וכיו"ב)
• יוצא דופן
• יוצא מגדר הרגיל
• יוצא מן הכלל
• יוצא צבא
• יצא בדימוס
• יצא בשאלה
• יצא בשן ועין
• יצא גבר
• יצא המרצע מן השק
• יצא זכאי
• יצא לאויר העולם
• יצא לאור
• יצא לדרך
• יצא לים
• יצא לשוח
• יצא לתרבות רעה
• יצא מגדרו
• יצא מדעתו
• יצא מהארון
• יצא מהאף
• יצא מן הכלים
• יצא קבוע
• יצא שכרו בהפסדו
• מצאת החמה עד צאת הנשמה
• פועל יוצא
• צאנה וראינה
• צאת הכוכבים
• צא וראה

נגזרות

• יציאה
• צאה
• תוצאה

ניגודים

• נכנס (1)

תרגום

• אנגלית:
  1. leave‏, go forth‏, come out‏, exit‏‏
  2. go forth‏, go out‏‏‏‏
  3. defecate‏‏‏‏
  4. come out‏‏‏‏
  5. get away‏, escape‏‏‏‏
  6. appear‏, come out‏‏‏‏
  7. go out‏, hang out‏‏‏‏
• ערבית: خَرَجَ‏‏‏‏ (1)
• צרפתית: sortir‏‏‏‏ (1,4)

מידע נוסף

• המקור לשם הגאוגרפי אסיה – מיוונית Ἀσία – הוא השורש י־צ־א בשפות שמיות, בהוראת "ארץ יציאת השמש" – שכן מהלבנט ומסופוטמיה השמש נראית כזורחת מיבשת אסיה (וכך גם אסיה הקטנה היא אזור זריחת השמש מנקודת מבט יוונית). בדומה, מקור שם היבשת אירופה הוא בשורש השמי ע־ר־ב, בהוראת "ארץ ערוב השמש", שכן ביחס לארצות השמיות אירופה נמצאת במערב, והשמש שוקעת בכיוונה.

יִצֵּא

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ייצא
שורש וגזרה	י־צ־א, גזרת נל"א+גזרת נפ"יו
בניין	פִּעֵל

1. מכר אל מחוץ לארץ, לארצות אחרות.

   • ישראל מייצאת תוצרת חקלאית, יהלומים, נשק ומוצרי תכנה.

גזרון

• מחידושי חיים נחמן ביאליק.

נגזרות

• יֻצָּא (צורת הסביל)
• יצוא

ניגודים

• יבא

תרגום

• אנגלית: export‏‏‏‏‏