צא וראה
צֵא וּרְאֵה
[עריכה]- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): התבונן, תן דעתך ובחן לעומק.
- ”צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם.רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן טוֹבָה... אָמַר לָהֶם: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם, שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו דִּבְרֵיכֶם. אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ אֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ רָעָה,שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה הָאָדָם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַיִן רָעָה...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ט)
מקור
[עריכה]- בלשון חז"ל. במשנה אבות לעיל גם בתשובתו "רואה אני וכו' אמנם משמעות זו גם בפועל ראה לבדו.
- יש והצירוף אינו אלא משמעות מילולית: לצאת חוצה כדי לראות, ”צְאֶנָה וּֽרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה־לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ“ (שיר השירים ג, פסוק יא) ”צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה“ (משנה, מסכת יומא – פרק ג, משנה א) אך כביטוי הפעלים לצאת ולראות משמשים כמטאפורה.
פרשנים מפרשים
[עריכה]תויו"ט: עניינו צְאוּ ושוטטו. גם בארמית הביטוי נָפַק דָּק וְאַשְׁכָּח-מצא (ראו שכיח). היציאה מסמלת פנאי להתבונן.
- במשנה אבות לעיל יש שגרסו ברישא בֹּאוּ וּרְאוּ, כי לדרך טובה יש לבוא. ובסיפא צאו, מדרך רעה.